"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
13.11.21 ט"ז כסלו תשפ"ב
הייתי רוצה שתהיו הראשונים להתרשם מ"ההגדה" (שם זמני) שאני טורח עליה זמן רב ולכן מציג בפניכם פרק לדוגמה, פרק ב' (ימי נהלל). כל פרק מעשרת הפרקים יצוין בצבע רקע שונה. הביטו בו ואשמח להערותיכם/הארותיכם.
אני אוהב לחפש בפרשות השבוע אקטואליה. ועל כן, ערב פתיחת חגיגות ה- 100 שלנו "התיישב" לי עם פרשת השבוע, פרשת 'תולדות', העוסקת ביצחק אבינו. פרשה זו נוגעת גם בנו, בני הדור השני למייסדים. היא מצדיעה למתמידים למסורים, לממשיכי- דרך. אברהם, כמו דור המייסדים שלנו, ולהיפך, שהיו מהפכנים שמרדו באורח החיים הגלותיים עזבו את בית ההורים החם והנוח ואת הקהילה היהודית בה חיו והתחנכו, עלו לארץ ובנו את המקום הזה בלהט מהפכני, ויצרו משהו חדש, שונה לגמרי. אברהם אבינו, מרד בכל, כמו שאמר אחד ממורי: "לא הפסיק לחולל מהפכות: 'עם ישראל', 'ארץ ישראל' ו'תורת ישראל". זה התחיל בהרס הפסלים של אביו, הליכה למקום חדש, ארץ כנען, ועד הקמת ראשית היהדות במקום החדש, הוא היה מהפכן. יצחק בנו לא מרד, זה אולי ה'מרד' הגדול שלו, כי אם גם הוא היה בוחר ב'למרוד', דרכו של אברהם לא הייתה נמשכת והופכת לאפיזודה חד פעמית. כמה אפור ומשעמם נחשב להמשיך בדרך בה התחילו אבותיך, כמה זה לא זוהר ומפתה כשאתה צריך למצוא את המשמעות ואת החידוש בחיים, בתוכך ולא בחוץ. אנחנו קוראים איך יצחק מתמודד עם אותם אתגרים כאברהם, חופר אותן בארות, מייצר בהצלחה בשנות בצורת קשות, גידולי חקלאות בארץ גרר, שומע את אותן הבטחות אלוהים וממשיך לצעוד בדרך שהוריו פרצו. כל ההתחלות קשות, בלי עקביות ועקשנות אי אפשר לבנות דבר לטווח ארוך. נהוג לדבר רבות במתחילים! והממשיכים זוכים להרבה פחות תהילה. כיצחק, וכך גם בני הדור השני לקיבוץ, פרשת השבוע מאפשרת לנו לחשוב עליהם, אני חושב שהם ראויים לכך. ולסיפורינו הספציפי, כשהבנים הראשונים סיימו את המוסד ב- 1940 וזה היה המוסד החינוכי של כל קיבוצי "השומר הצעיר", היה בתנועה ויכוח גדול האם להועיד אותם לבניית קיבוצים חדשים, להמשך מחודש של המהפכה, קו שייצג שנהבי, או להבין, שעתיד הקיבוצים תלוי בהמשכיות של בניו, קו שחזן הוביל. בוועידת התנועה נקבע שהבנים ימשיכו את דרך הוריהם בקיבוץ בו נולדו ולצרף אליהם השלמות ישראליות עירוניות. וראו, היום כבר דור רביעי וניצני הדור החמישי של ממשיכים בונה את חייו כאן. מדהים הדמיון בין פרשת "תולדות" לתקופת ראשית ההתיישבות בקיבוץ.
וברגע האחרון: הסרת כובע , השתחוות, טפיחה על הכתף וחיבוק גדול ללירן ש"עשה" אתמול בטבריה את חצי 'איש הברזל'. ( 1900 מ' שחייה, 90 ק"מ רכיבה על אופניים ו – 21 ק"מ ריצה). כתוב ש"אב לא מקנא בבנו ובתלמידו" רק תדע שאני מקנא בך ומצטער שכבר אינני יכול.
"שבוע טוב" !
שבועטוב 