"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
20.11.21 ט"ז כסלו תשפ"ב
בפרשת השבוע "וייצא" מסופר על יעקב, שאחרי שהונה את יצחק אביו וגנב את הבכורה מאחיו עשו נמצא בסיטואציה חדשה. הוא נאלץ לעזוב את האוהל החם של אמא ואבא לברוח מאחיו הרוצה להרגו. אפשר להניח שחש בודד, אפילו מפוחד ובמצוקה גדולה. יעקב נאלץ להתמודד עם המצב החדש. ראשית נאחז בברכת אביו האומר לו: "הגיע זמנך להמשיך את השושלת ולבנות את האומה" והוסיף: "צא לאזור חרן שם תמצא אישה ותקים משפחה". ואז ברגע אחד הופך יעקב מפליט שנס על נפשו לאדם נושא שליחות, כיון שקיבל משימה. יעקב יוצא לדרך מלא ביטחון עצמי ותחושת אחריות גדולה המוטלת על כתפיו. הוא מצא משמעות במציאות הקשה והבריחה הפכה לבחירה. כשאנחנו לוקחים לעצמנו תפקיד מסויים או נותנים לילדינו, אנחנו עסוקים בהגשמת המשימה, וכל העולם נראה שונה. וזה בדיוק מה שחשתי בחג ה- 90 למוסד "שומריה". התרשמתי מהאירוע כולו. מאוד נהניתי כשראיתי את חניכי המוסד, שנקרא לו "הנוער". לוקח על עצמו משימה, שהסך- הכל שלה עלה על כל מרכיביו (קלישאה?). אירוע כזה, וחגיגת נעורים כזו, היה ערב של הזדהות עם חייהם שלהם, עם ה/ביחד/ שלהם, בשמחה אפילו בלהט. היה כל כך יפה לראות את השמחה וההתלהבות שלהם, מרומם לב! זה היה ערב שבו חזינו "בפריחת הנעורים"!, ראינו אותם במיטבם ויותר מכך מבינים מה שהם עושים כשהוטלה עליהם המשימה, או נוטלים על עצמם תפקיד, כבר נאמר לעיל בפרשת השבוע, ראיית העולם היא אחרת. מאוד נהניתי מהערב שהיה שונה מימי המוסד שלי כחניך וכרכז, אבל מוכרח להגיד ש"שירת הנוער" היא זהה!. רק הערה אחת למה שחסר לי, חסרה לי ברכת רכז שומריה, חסרה לי אמירה על הדרך, דברים ערכיים, בה יאמר משהו על מגמות החינוך, על השקפת העולם אליה אנו מחנכים וכד' (ולא צריך לכך יותר משלוש דקות). באירוע ייחודי כזה, בציבור כזה, זה התבקש.
וברכות לקרן ליום הולדתה. כבר עשר שנים שאני מברך אותך ב'שבוע טוב' ביום הולדתך. את מכירה כבר את כל הניסוחים של אושר במשפחתך עם שיר , גלי, רומי ושנוק, שתשרור השמחה במעונך ושהכל מהלב!, באהבה!
וכהרגלינו מצרפים שיר:
הנבדל של האהבה שכתב רוני סומק:
הסינים מלאו אותו בפשתן
המצרים במוץ תבואה,
הרומאים תפרו אותו מקיבה של פר
ומלומדי הרנסנס דחסו בו שיער תלוש מסוס/ להזכיר לו שידהר.
לכן מי שרוצה להחזיר את הכדור
למגרש חייו צריך למלא אותו שוב בשער אשה שאהב
להריע לה
ולא לבעוט אף פעם
במה שמתגלגל מתחת לרגליו.
בלשון הכדורגל, כמו שמור אומר: "הכדור הוא עגול ואלוהים גדול!"
"שבוע טוב" !
שבועטוב 