״שבוע טוב״ (511)

"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"

10.12.21  ו' טבת תשפ"ב

חורף 2021

אני מעריך מאוד שורה של פעולות  של מעורבות חברתית שנעשו במשך השנים ידי חברינו במסירות ואכפתיות רבה. כל הכבוד להם! מעורבות חברתית מתחלקת לשניים: פעילות שיש בה יסוד אידיאולוגי, אפילו פוליטי הקשור לערכים החשובים לנו והשני הוא לתרומות כספיות  קשורות ליוזמות של הועדה וחברי הקיבוץ כפרטים. אתייחס רק לפרסום ב"דף" שבו פורסמו ההחלטות של הצוות בנידון, בואו נבדוק למה מוקדשות פעולות הנדבן הידוע ששמו קיבוץ משמר העמק ומה מנחה אותו. האם יש בהן פעילות כלשהי שיש בה מרכיב ייחודי? האם יש בהן מרכיב רעיוני שעשוי לקרב בינינו לבין אוכלוסיות שונות, להשפיע עליהן ברוח השקפת עולמנו? מצאתי בכל הרשימה המפוארת של פעילותנו, סעיף אחד יוצא דופן והוא "תנועת הבוגרים של השומר הצעיר" (משום מה אין פירוט כמו בשאר ה"פרוייקטים"). איזה ביטוי ייחודי אנחנו נותנים לתרומה מלבד הכסף עצמו תחת הכותרת 'מעורבות חברתית'? ואני מתחיל מהסוף דווקא, איזו מעורבות חברתית יש לנו בכלביית כלבלאב ביסעור או בהקמת מקלט שיקומי לבעלי חיים, ואמשיך בתכנית לימודים לבוגרי סיירת גולני (זה לא אימוץ יחידה צבאית) או סיירת מטכ"ל, או לזק"א, וטיפול בגינון והפעלת חדר מוזיקה בבאר שבע. (רק כי חברים פנו?) כל אלה שייכים לחלק התרומות! שמהוות את החלק הגדול ביותר מ'תכנית העבודה' של 'המעורבות החברתית', כנראה, שיש לנו כל כך הרבה כסף שלא אכפת לנו לפזרו לכל דורש/מבקש, ו"כל דיכפין  ייתי ויאכל" (איך לא עלה בדעתה של רעיה לבקש תרומה לעמותת "עטלף" של שייטת 13?). נראה לי, שלא זאת הייתה הכוונה של הקיבוץ באשרו כבר לפני שנים רבות: פעילות ומעורבות חברתית מחוץ לכתליו. והכתובת הייתה ו. פוליטית. בתרומות למיניהן, בהן טיפלה המזכירות.  ואין קשר ביניהן. אני יודע ששוב יאמרו: שאני לא מבין ש'הזמנים משתנים' ומה שפעם היה לחפש דרך להשפעה ועבודה בחברה, מה שקוראים במילה הגסה פוליטיקה וגיבוש כוח, היום מופנה לאפיק נזקקים כספית, מעמותות ועד חיות בית. והשינוי הוא איחוד כתובות? אני לא בטוח, שפרט לאישור התקציב, נתנו את הדעת על נדיבותנו הרחבה בבחינת "למה לא – אם יש לנו", אבל זה כבר סיפור אחר.  וראויה לציון דווקא השקיפות גם בוידאו וגם ב"דף". אני מחכה לשמוע מהו הפרוייקט החברתי הגדול והמרכזי המתוכנן.

ולפרשת השבוע "מקץ", סיפור יוסף ואחיו. מי לא מכיר את הסיפור "סינדרלה", מי לא קרא, ראה את הסרט, או סיפר אותו לילדיו. הנערה שהתייתמה מאם ואביה נישא למרשעת, שהפכה אותה לשפחה לשתי בנותיה ולמשרתת המנקה אחריהן. ואז הגיע הנסיך וה"הפי אנד" הידוע, שבחר דווקא בה! והיא עלתה וצמחה מלהיות משרתת, למעמד גבוה והפכה להיות מעין סמל! סיפור סינדרלה  מופיע בגרסה קדומה ביוון במאה ה- שביעית לפנה"ס, ואילו אנחנו הכרנו אותה מסיפורי האחים גרים מ-1812. שמונה מאות שנה לפני 'המשרתת היווניה' חי משרת ידוע אחר והוא מיודענו יוסף. (נולד במאה ה-16 לפני הספירה בחרן, ונפטר בגיל 110 במצרים). יוסף בנו האהוב של יעקב אבינו ושנוא אחיו, נזרק לבור על ידיהם. ונמכר למדיינים שירדו מצרימה. משפחת פוטיפר לקחה אותו כמשרת לגברת והוא הפליא בשירותיו, אך משלא נענה לחיזוריה, הושלך לכלא. שם פגש בשר המשקים שהושלך לכלא כי זבוב נמצא בכוס המשקה שהגיש לפרעה, ואת שר האופים שאבן נמצאה בלחם שאפה. המשרת המדוכא, בעזרת תבונה וכישרון פתר את חלומותיהם ומשם נלקח גם לפתור את חלומות פרעה וכך הגיע להיות המשנה למלך. במעמד זה פגש את אחיו שלא הכירוהו וההמשך הוא כבר היסטוריה מוכרת. הסיפור הזה הוא לפחות פנטזיה לאומית שלנו על 'בן זרים' נחות ומושפל שעולה לגדולה 'ומולך' על מעצמה, המאפשר לעברים/יהודים בני עמו חיים נוחים בגולה ומחזק את הגאווה הלאומית בתנאי גלות. גם סינדרלה וגם יוסף, נותנים הרבה תקוות ושאיפות לעובדי השירות.

"שבוע טוב"!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.