"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
18.12.21 י"ד טבת תשפ"ב
פרשת השבוע "ויגש" מספרת על ה"סולחה" בין יוסף ואחיו, כשיוסף נחשף לאחיו, שאלתו הראשונה היא: "העוד אבי חי?!". כשקמה התנועה להצלת יהדות ברית המועצות ביקשו את הרב שלמה קרליבך להלחין את המילים "עם ישראל חי" והוא הוסיף שלוש מילים: "עוד אבינו חי" מילים שלקוחות מפרשת השבוע הזאת. השיר הפך להמנונם של יהודי ברה"מ ושל יהודים רבים בעולם הנמצאים במצוקה.
אחד הדברים שמאוד רציתי והצלחתי בהם הוא ל"ספח" את "פינת רמה" לבית הקברות. אירמה לינדהיים המכונה בפי חברי הקיבוץ 'רמה' הצטרפה לקיבוץ ב- 1933 כשהיא כבר אלמנה ולה חמישה ילדים באמריקה. תמיד הקסימה אותנו, הילדים, בדמותה המיוחדת בנוף הקיבוץ. ואני זוכר איך ביום בואה מהשליחויות שלה בחו"ל, או למחרת, היינו רצים אליה לצריף לקבל את הסוכריה האמריקאית המכונה: 'לליפאפ' שהייתה פסגת הממתקים שראינו. או את חולצות הפסים או העפרונות לכל ילדי הקיבוץ.
רמה נולדה ב- 1886 בארה"ב ושם נפטרה בגיל 91. לבקשתה, אפרה הוטמן בבית הקברות שלנו. בראשית דרכה, כותבת אממה, סירבה להיחשב כיהודיה ורק ריב עם אביה על שסירבה להצטרף למפלגה הרפובליקנית הפך אותה ליהודייה, בכל נפשה ומאודה. היא המשילה את העם היהודי לגושי פחם מפוזרים בכל העולם שיש להביאם לארץ ישראל שם יבערו יחד בעוצמה יוצרת: "הצדק ימשול והשוויון ימלוך, דוגמה לעמים אחרים". היא נבחרה לנשיאת "הדסה" בארה"ב והצטרפה ל'פועלי ציון' שם מצאה גם חזון סוציאלי. בקן השומר הצעיר בארה"ב, פגשה את ראשוני עין השופט, ושם הכירה את צפורה ומייטק שליחי התנועה, שנפשה נקשרה בהם, ש'ביתם היה ביתה' וכך הגיעה אלינו למשמר העמק. ענוגה, עשירה, מפונקת, נאהבת, ליידי, כותבת אממה, נחתה לחיי קיבוץ ולעבודה קשה. כשהיא כפופה על ערוגת גזר, או שתילת שום. עבדה בבציר, באסיף, בזריעה, מה שצריך! "מאושרת כמו מעולם לא" כתבה רמה בזיכרונותיה. רמה הייתה לחברת קיבוץ ממנו יצאה לשליחויות בעולם תמיד למען העם היהודי. היא הסתגלה לחיי ה'צנע' מלה מחליפה ל'עוני'. בקיבוץ בו גרו באוהלים, צריפים וובלים לרמה היה צריף, "צריף רמה" נקרא. דגם שלו ניצב ליד המועדון. אני זוכר אותה רק לטוב, אשה תמירה, בעלת רעמת שיער כסופה, מרשימה בסגנון לבושה ואלינו הילדים תמיד מחייכת ושמחה. את דמותה היינו פוגשים בטיולינו ביער, בהגיענו ל'פינת רמה', לזכר משפחתה, שהיום אנו משייכים אותה לבית הקברות. ואם אני מספר עליה, סימן שהייתה חשובה לי.
"שבוע טוב"!
שבועטוב 