"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
5.2.22 ד' אדר א' תשפ"ב
ראשית לכל, השבוע נפטר מקורונה סבא של קרן, עמנואל, שבע ימים והוא בן 100+. התרשמתי ממנו ואני לא שוכח איך ניהל את הסדר, ביד רמה, כולל גם את השירים שבהגדה בבית הוריה של קרן והוא כבר כבן 97. הלוואי עלי. קרן, משתתפים בצערך ובצער המשפחה.
בשבוע שעבר הלך לעולמו בגיל 92 שנים אליעזר שביד. אני כותב עליו בהערכה גדולה, מאחר שהוא- הוא "ממציא" התורה הנקראת 'מחשבת ישראל' שמעתי רק הרצאה אחת שלו בבר אילן שהפתיעה אותי בנושא עליו דיבר. הוא היה אדם שעסק באמונה ובהומניזם, באחריות הדדית בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, במרכיבי הציונות, ביחסים שבין היהדות לתרבות חילונית במחויבותנו למקורות. כל זה היה כתוב בדף שקיבלנו לפני ההרצאה.
הוא נולד ב1929 בירושלים, למשפחה ציונית- סוציאליסטית ערכית, התגייס לפלמ"ח והשתתף בקרבות בכל הארץ והיה עד לגירוש ערביי לוד שזעזע אותו מאוד. כשהשתחרר היה בין מייסדי קיבוץ צרעה והיה איש החינוך של "התנועה המאוחדת" וא"כ פרופסור באוניברסיטה העברית ומרצה בכל חלקי המדינה וככזה הגיע גם לבר אילן לקורס "יהדות" בו למדתי. בתחילת הרצאתו ביקר את דרכו של בן גוריון בשנות ה-50 של המאה שעברה וטען שבן גוריון נטש את הערכים הסוציאל דמוקרטים לתפישתו הממלכתית ומתח ביקורת על 'העבודה השכירה' המתפשטת בתנועה הקיבוצית אותה ראה כפגיעה בערכי הקיבוץ. (ובמשפט מוסגר אפשר לזהות את השפעתה השלילית עלינו כקיבוץ.) המשיך בפערים הכלכליים והחברתיים בישראל, על בית הספר שחדל להיות מרכיב מחנך, וסיים בטון מאוד לא אופטימי על כך שדעת הקהל במדינה אינה מאמצת את הדרך הסוציאל- דמוקרטית של מקימיה. הרצאה לא אופטימית אבל מרתקת ונמנית על מעט ההרצאות שמלוות אותי שנים לאחריה. הוא כתב והוציא 45 ספרים ופרסם כ- 850 מאמרים. כל אלה שעסקו ועוסקים בתחום מחשבת ישראל מצטערים על לכתו. איך זה שכל-כך מעט אנשים הכירו אותו ואת הגותו? אולי בגלל צניעותו ואולי חוסר השימוש ב'מרפקיו' בואך התקשורת.
כשנכנס אדר מרבין בשמחה, כך נאמר. אך לא כך היה תמיד. השם אדר מופיע במגילת אסתר ומקורו הוא חודש בבלי, שנקרא: 'אדרו'. משמעות השם הוא עצבות, פחד, אפלולי ומוסתר משמעות העומדת בסתירה גמורה לכותרת המקובלת: "משנכנס אדר מרבין בשמחה". ואיך הופכים יגון לשמחה? סיפור מההיסטוריה הקרובה: בשנת 1954 יומיים לפני פורים תשי"ד, התרחש הפיגוע החמור ביותר מאז מלחמת העצמאות, הפיגוע ב'מעלה העקרבים' שבו נרצחו 11 ישראלים ביניהם גם ילדים. במדינה הצעירה שררה אווירה קשה וקודרת. משה שרת, ראש הממשלה השני, פגש בנשף פורים 'לא שמח' בתל אביב, במשורר יעקב אורלנד ובמלחין מרדכי זעירא. מספרים שכלא אותם במטבחון ואמר להם, שהם לא יוצאים ממנו עד שיחברו שיר שיעודד את רוח תושבי המדינה. לא עבר זמן רב והם יצאו לקהל הנאספים עם השיר ששמו "שיר שמח" כתוב על מפית נייר ומתחיל במילים "אם גם ראשנו שח"… והחלו לשיר אותו לחוגגים במועדון. יש המעידים על כך, ששרת עצמו (אחיו של המלחין יהודה שרת), שהיה אף הוא כישרון מוזיקאלי, הוציא קלרינט וניגן אותו בנשף. קשה להאמין שבעת טראומה לאומית כזו חובר כך השיר שנקרא: "שיר שמח" שיר שכל כך שימח. רצ"ב חלק ממילות השיר:
"אם גם ראשנו שח – ועצב סובבנו – הבה ונתלקח – מן השמחה שבנו.
הי, הי- הבה ונתמלא שמחה, שמחה, שמחה כמלוא העין,
הי, הי – שירו: עלה, עלה!
עלה ובער היין! עלה ובער היין!
עלה ובער כאש – והדליקנו כח
אבוי למתיאש – הלילה יש לשמוח!
"שבוע טוב"!
שבועטוב 