"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
5.3.22 ב' אדר ב' תשפ"ב
אנחנו בפתחו של חודש אדר ב'. מה עומד מאחורי הנוהג שכל 3-4 שנים יש לנו אדר א' ואדר ב'. ההסבר הוא ששנה נוצרית מתבססת על השמש וכוללת 365 יום, השנה המוסלמית מתבססת על הירח וכוללת 354 ימים (לכן הרמדאן, למשל, חל פעם בקיץ ופעם בחורף ואין לו עונה קבועה) השנה היהודית קרובה לזו המוסלמית, אך כיון שהחגים היהודיים קשורים לעונות השנה – חג 'סוכות' יחול תמיד בסתיו וחג הפסח תמיד יתקיים באביב. כדי לשמור על כך, נוצר צורך בהתאמה בין שנת השמש (הנוצרית) ושנת הירח (המוסלמית). כיון שכל 19 שנים המעגל בין ה'שנים' השונות נסגר, היהדות, מאז חורבן הבית, הכניסה חודש נוסף לשנה, 7 פעמים ב- 19 שנה. השנה הזו נקראת "שנה מעוברת". כך נוצר אדר א' ואדר ב'. כשאדר ב' הוא החודש 'האמיתי' ביניהם. ימי ההולדת של ילדי חודש אדר 'הרגיל' נחגגים באדר ב', גם ימי הזיכרון וגולת הכותרת, חג פורים שאתם כל כך מחכים לו.
בקומי משנתי אני מדבר עם אשתי ומשתף אותה במה אני הולך לספר היום. שיחת הבוקר הזו הינה הבסיס לכל מה שייכתב. דעתה ועצותיה ניכרים בכל שורה כתובה. ולאחר שיחת הבוקר, או בצהריים, או בערב, אני נותר לבד מול המחשב ומעלה עליו באותיות "אריאל" את הדברים אותם אני רוצה לספר. באומנות הכתיבה כמו במוזיקה או ציור או מחול אין דמוקרטיה, רק היוצר מול עצמו בסגנון הכתיבה, בבירור משמעות של מילים או רעיונות. כאשר סיפור הדברים נכתב, אפשר להראות, לשתף, לשמוע עצות והערות והיוצר יחליט לשנות או אם בכלל לקבלן. כך היה בליקוט, בכתיבה ובעריכה של "ימי ראשית". היוזמה, הביצוע והצבת המטרה לכתוב את סיפור המקום לדורות הבאים היו שלי/שלנו בלבד ונעשו לכבוד דור המייסדים, ודור הבנים הראשונים הנאספים אליהם, והמחויבות שלנו כלפיהם. ביקשתי שלילך תהיה השותפה שלי ליצירה והיא, אכן, ידעה להפוך לזהב את המוצר שהוגש לה והוסיפה משלה, ואורית, שמתוך אהבה למקום והזדהות אתו, הייתה לשותפה נוספת, בעיצוב המוצר והפיכתו לייחודי כל כך. להוצאת ספר נדרשה הקצאה כספית, וצוות המאה לאחר שהוצגה לו התכנית תמך ואישר את ההשקעה. כך, נוצר הספר "ימי ראשית". ולכם, בני משפחתי, אני רוצה להודות על הערב המיוחד שהיה בקיבוץ. מהדר שהפיק, יהב שעל ההגברה, כל הקריינים ועד ספיר, צעיר הקוראים. זה לא מובן מאליו שאדם בגילי משקיע באהבה כמעט שנה מחייו ליצירת ספר לציבור שהוא כל כך שונה מכל המוזכר בספר, אבל הם יורשיו. באדמה, באהבת המקום בהצלחות ובגאווה עליו. הסיפור מחכה להמשך! ועומד עכשיו לרשות הכלל שילמד, יידע ויזכור. לילדים, לבני הנוער לחברים צעירים, לנקלטים, למצטרפים, ל'עוזבים' שהקיבוץ יקר לליבם ולאירועים שעוד יתרחשו. … אני, קם משנתי ומדבר עם אשתי על מה לספר היום, ושיחה זו הינה הבסיס לכל מה שעוד ייכתב.
ותוספת אקטואלית בקשר למלחמה באוקראינה מצאתי בדברי רבי נחמן מברסלב שכך אמר: "יהי רצון מלפניך שתבטל מלחמות ושפיכות דמים מן העולם ותמשיך שלום גדול ונפלא בעולם. לא באנו לזה העולם בשביל ריב ומחלוקת"
"שבוע טוב"!
שבועטוב 