"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
19.3.22 ט"ז אדר ב' תשפ"ב
הידעתם שיש לקיים ארבע מצוות במהלך חג הפורים? ואלו הן:
1. משלוח מנות. על כל אחד לשלוח לפחות שני מאכלים לאדם אחר שאתה מעוניין. חבר, שכן, פליט אוקראיני למי שתרצו. הכוונה היא ליצור קשר אמיתי בין בני האדם, לדפוק על דלת ולמסור במו ידיך את המשלוח.
2. מתנות לאביונים. הרמב"ם כותב שזו צריכה להיות המצווה העיקרית של פורים. השמחה מתבטאת בנתינה למי שאין לו ואומרת לתת צדקה לשני עניים לפחות.
3. סעודת פורים. במגילה, כזכור לכם, הסעודה הזאת קרוייה "משתה" והיא נדבך חשוב בחג, כשם שבפסח יושבים סביב לשולחן לסעודת חג, ובראש השנה יושבים יחדיו, כך גם בפורים ומדובר בסעודת בשר ויין. האלכוהול הרב המתואר במשתה אחשוורוש הביא למעשים שליליים ששיאם בהריגת ושתי, אך מסתבר שלגימת יין יכולה להוציא מאתנו גם שמחה אמיתית וטובה במסגרת משפחתית או חברית.
4. קריאת מגילת אסתר קוראים את המגילה פעמיים. פעם ראשונה בלילה ופעם שנייה למחרת בבוקר כדי להזכיר שהסיפור נכון בתקופות קשות וגם בתקופות קלות, בתקופות חשוכות ובתקופות מוארות. המגילה מזכירה לנו, שגם אם הרשעים מצליחים זמנית, סופם של הטוב והצדק לנצח. היום אומרים להימצא "בצד הנכון של ההיסטוריה". קריאת המגילה נמשכת בין חצי לשלושת רבעי השעה. ועוד הסבר קטן למושג "תענית אסתר". זה יום צום המוקדש לזכר הצום של אסתר וכל עם ישראל בימים ההם כדי שתבוטל גזירת המן. (והמנים, כידוע, לא חסרו ולא חסרים לאורך כל הדורות.)
לפני מספר שבועות הרסו את העמדה שהייתה מעל "בית הדואר" עמדה מרכזית ביותר במערכה על משמר העמק, "עמדת השער". ההריסה עצמה, שערורייתית בעיני, כיון שלא הייתה התרעה כלשהי או פירסום על כוונת הריסה, כך שאפשר להתנגד לה. כיון שאני יודע יד מי הייתה בדבר , נותרתי ללא יכולת לבוא בטענות. המחליטים אינם יודעים על תולדות הקיבוץ שלנו, על עברו, על 'שרידי' המבנים שנותרו מימים שעברו, ולו כדי לשמרם ולספר לדורות הבאים. ולכן דוגלים ב"ישן מפני חדש תוציאו". אז בטרם ה'פורענות' הבאה, אספר על "הסליק" שמתחת למכבסה, המיועד להריסה עם כל המבנה, ככפי שפורסם ב"דף". הסליק נוצר/נבנה בשנות הארבעים הראשונות כלקח ממאורעות 1936/9, הידיעה שהגרמנים במלחמת העולם השנייה מתקרבים למצריים בדרכם לכיבוש הארץ והמתח הרב ששרר עם הבריטים ששלטו בארץ ישראל, בעקבות פרסום ה"ספר הלבן" המגביל עליית יהודים לארץ. כמויות הנשק המאושר, החוקי, היו קטנות בהרבה מול הצרכים שנצפו לעתיד. היה צורך לרכוש נשק ולהצפינו. לשם כך בנו את הסליק תחת המכבסה. כי "לא יעלה על הדעת" שבמקום כזה יערך "חיפוש" כפי שקראו לפעולות הבריטים בישובים השונים בארץ. על קיום הסליק ידעו 3 חברים (משולם, גנייק ולובקה וחברה אחת רות יבין). והסליק היום, לכו ותראו, ריק, נקי ומסודר, האמבטיה יושבת על הרלסים שאחרי שימון ניתנת להזזה, וכך, נחשף הפתח לירידה למטה, לטיפול בנשק עצמו. המקום ההיסטורי הזה נועד להריסה יחד עם מבנה המכבסה. ואני קורא לכל מי שחשוב לו, ליזום החלטה, שתגבר על רצון ' החדשניים' למחוק את המקום המיוחד הזה. בשנת ה-100 שלנו חשוב גם מה לא לבטל מימי המייסדים ודווקא לטפח את סיפור הסליק. אמרו לי : "לך, דבר עם משה אכמון, הלכתי אליו והוא שאל אותי: "איפה היית עד היום?" אמרתי לו: "עוד לא מאוחר" והבטיח לי שיביא את העניין לפני הצוות. אין לי הרבה תקוות. בכל העולם בכל מקום משמרים אתרי עבר ואצלנו הם מטרד? וד"ל.
"שבוע טוב"!
שבועטוב 