"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
7.5.22 ו' סיון תשפ"ב
יומן השבוע:
יום א' ה 1 במאי. יום התקווה הגדול בשנה. חולצה לבנה, דש אדום. יום האמונה בעתיד טוב יותר, יום הסולידריות המעמדית, יום בו שרים את האינטרנציונל, את המילים: "… עולם ישן עדי היסוד נחרימה, מגב כפוף נפרוק העול, את עולמנו אז נקימה, לא כלום אתמול מחר – הכל"! לא הצרות של היומיום רק מבט לעתיד. זה היה אחד מחגינו הגדולים, המפקד, הדגלים, ההפגנות, האמונה בברית המועצות המבשרת הגדולה, תחושת האחווה תחת הסיסמא שנקראה בפי כל: "פועלי כל הארצות – התאחדו" הרגשנו שאנחנו הדור להגשמת המחשבות הטובות, הנכונות והראויות. זה היה יום אחד בשנה שכולו תקווה וגם הוא נמוג. במה אפשר בכלל להאמין היום?
יום ב' 2.5. יום של ברכות שמחה ואיחולי 'מזל טוב' למאי ליום הולדתה! היום בו נביע את אהבתנו, את גאוותנו וגעגועינו? שיהיה לך כל שתשאפי, הרבה שמחה ואושר במשפחתך. כל כך רוצים כבר לראותך ולחבקך.
יום ד' – יום הזיכרון. שוב חולפות לעינינו תמונות חיינו מ"מאורעות" 36-39 המערכה על משמר העמק, מלחמת העצמאות, מבצע 'קדש' מלחמת ששת הימים, ההתשה, יום כיפורים, לבנון הראשונה, בהן שירתנו עדיין, מלחמת המפרץ, לבנון השנייה, 'צוק איתן' 'שומר חומות' וכך זה נמשך ויימשך. להיזכר כמה חברים כמו אחים שלנו נפלו… זה יום הזיכרון הפרטי של כל כך הרבה משפחות. ויום הזיכרון של שי שלנו. יום של כאב שאינו מרפה עם הזמן.
יום ה' – יום העצמאות זה היה יום של התרוממות רוח, יום כל כך שמח, יום של התגשמות מאוויים היסטוריים ואקטואלים, הרגשנו חג אמיתי. יום של טפיחה על שכם וגאווה על מי שאנחנו, ראו למה הגענו!!! השנה אני מודאג. אני רוצה שנינינו יגדלו בעולם של ערכים נוסף על צרות החיים הפרטיים, עולם שבו גם יחלמו במונחים גדולים ורחבים כמו: עולם חדש, רוח חדשה, אנושות אנושית, שיוויון מלא ואחווה בין בני האדם. ואז מוציאה שרת החינוך תכנית בה לא יהיה יותר צורך להיבחן בהיסטוריה, תנ"ך ספרות ואזרחות ואתה חושב האם הכל זה רק טכנולוגיה על סוגיה המגוונים. אז איך יבינו למשל את הקמת המדינה, את הציונות, הסכסוך הפלשתיני, או את המתרחש באוקראינה, איך למלא את הנפש בלי ספרות, בלי שירה? ואיפה החינוך לערכים? היכן יווצר החומר הגולמי לחזון ולחלומות על… אז אני היום אזרח מודאג. אבל "איזה מזל", שהשרים מתחלפים אחת לשנה/שנתיים ותכניותיהם הולכות אתם.
יום ו' – פרשת השבוע, פרשת "קדושים" ועל אף היותה קצרה (רק 64 פסוקים), מצויים בה חמישים ואחת מצוות בכל תחומי החיים: חקלאות, עסקים, שבת, רכילות, חגים, עבודת אלילים וגם המשפט: "מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן". המשמעות, ואני אומר זאת כ"זקן", דואגים לנו באופן יוצא מן הכלל לכל צרכינו הפיזיים, לבריאותנו ולבקשותינו. אבל, שימו לב, הפרשנים אומרים שהכוונה אינה לרחם על הזקן, אלא לכבדו, לייקרו, ו"הדרת" מלשון הדר. לראות את היופי בקמטים ללמוד את ניסיונו בחיים, לבוא אליו, להתעניין בו ולהקשיב לו, להוציא אותו לטיול או לאוהל לסעודה, לתת מענה ללבד שלו. זה מתחיל להיראות כהטפת מוסר של אדם זקן ולא לזאת התכוונתי.
שבת 7.5. יום הולדתה של ניר – ניני. נכדה מקסימה שמביעה את רגשותיה בחום, בחיבוק. אוהבים אותך ומאחלים לך רק טוב, רק שמח, רק עבודה קשה והשקעה בכל שתעשי ואז תצליחי. כמובן הרבה אושר במשפחתך, הורייך, אחייך חברותייך וחברייך. מכל המשפחה האוהבת. המשיכי להיות את! הסבים שלך!
"שבוע טוב"!
שבועטוב 