"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
14.5.22 י"ג סיון תשפ"ב
נכון, המציאות שלנו משתנה ואחד הסימנים לכך הוא שלא צוין השנה בשום דרך ה'אחד במאי', חג הפועלים הבין לאומי. האם זה נובע משכחה או שסממנים ושאיפות כמו סולידריות מעמדית, ניצול בני אדם, הזדהות עם הרעיון לבנות עולם חדש וטוב יותר, כבר לא נוגעות לנו. לי, זה עצוב. כדי שלא נחזור על אותה תופעה לגבי ל"ג בעומר שחל השבוע, כמה פרטים היסטורים.
מרד בר כוכבא ברומאים היה בין השנים 136-132 לפנה"ס. מנהיגו הצבאי היה בר כוכבא שקיבל את חסותו הרוחנית של רבי עקיבא. תקופה קצרה גם התקיימה "עצמאות" יהודית בארץ. ואז העלו על נס את מנהג הדלקת המשואות, שהודלקו על פסגות ההרים שבישרו לעם על הניצחונות שהתחוללו בקרבות ברחבי הארץ. המרד דוכא על ידי הרומאים ביד קשה מאות אלפי מורדים ואזרחים נהרגו במהלך הדיכוי והקרבות מול האימפריה הרומאית. מאות ישובים נהרסו. (מזכיר לכם משהו דומה היום?) זה היה העימות הגדול האחרון בין היהודים לבין ה'זרים' עד למלחמת העצמאות (יותר מ2000 שנה). אז גם התעורר הוויכוח על משמעותו של מרד בר כוכבא האם הוא זה שהביא למעשה לחורבן הגדול? החל מהמאה ה- 12 לספירה החלו היהודים בגולה להפוך את ל"ג בעומר ליום שמחה, יום שהוא סימן ואות להפסקת נוהגי האבלות המתקיימים בתקופת ספירת העומר, לא להתחתן, לא להתגלח לא לקיום יחסי אישות וכד'. (שבחלקם תקפים עד היום). יום ל"ג בעומר נקבע, כיון שזה יום הולדתו ויום מותו של רשב"י (רבי שמעון בר יוחאי). בתחילת המאה ה- 20 התנועה הציונית, הצמאה לגיבורי- עבר חיברה את מיתוס גבורת בר כוכבא ואנשיו לל"ג בעומר והפכה אותו לרעיון ה'חירות הלאומית'. אימוץ 'יום הגבורה' על ידי התנועה הציונית לא בא לבטוי בתפילות אלא באימונים בנשק, פעילות גופנית יציאה לטבע והדלקת מדורות לזכר העבר היהודי, שהיה במידה רבה זניח. כן קוימו עצרות עם, מחנות נוער ונוצרה מסורת שביום זה מקבלים את המצטרפים החדשים. בשוה"צ, גבורת בר כוכבא התעמעמה, פרט לכמה שירים כמו: "הוא היה גיבור, הוא קרא לדרור…" זה היה בעיקרו יום צופי, הקמת מחנות, משחקים צופיים של 24 שעות ויותר ובסופו של יום מפקד אש חגיגי, בו החניכים מטפסים בשכבות הגיל ומקבלים עניבה בצבע אחר. "בני מצדה" הצעירים מצטרפים לתנועה. זה היה יום גדול, מרגש וחוויתי! מה זה אומר היום למצטרפים החדשים? אולי גלי יסביר לנו.
ואסיים בברכה חמה לקרין, בכורתנו, ליום הולדתה. לא אחזור שוב, על ליל הולדתה בסנטיאגו, השנה, קבלי חיבוק חזק ותודה גדולה על שלמרות העומסים המוטלים עליך, עדיין את זוכרת אותנו ודואגת גם לנו. בת יקרה שלנו! בבואך לעולמנו, שינית לנו את החיים למאושרים יותר וזה המון. איחולינו לך ולנו: "שיהיו לך הורים בריאים ומאושרים".
נראה קטן, אך בעל משמעות גדולה.
"שבוע טוב"!.
שבועטוב 