"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
4.6.22 ערב שבועות – תשפ"ב
מהו חג השבועות? החג עם הטנא והחלב – למה כולנו חוגגים אותו בכלל? אם בחנוכה היה נס, בפסח מסע מעבדות לחירות וביום כיפור, עת לסליחות, מה בדיוק קרה בשבועות? ובכן, בשנת 2448 לבריאת העולם הופיע אלוהים בהר סיני לעיני כל עם ישראל והעניק לנו את התורה. זה קרה ביום שבת, במעמד שנחקק בתודעה הישראלית ועבר מדור לדור. ועובדה שעד היום אנחנו מציינים האירוע הזה. התורה היא למעשה מערכת ציוויים וכללים שעל פיהם אנחנו אמורים להתנהג. התורה אמורה לרסן אותנו, לעשות 'סדר' ולנהוג בדרך הנכונה, החוקים שבני האדם מחוקקים הם דבר חשוב, לפעמים קריטי, כי בני האדם מסוגלים לחוקק גם חוקים מעוותים עד מפלצתיים (ר' היטלר וחוקיו) מכאן החשיבות של חוקי-על. חוקי התורה, המעניקים לנו כלים לגבש מוסר לא על פי גחמות אישיות אלא על פי בורא עולם. זו השקפתו של מרצה בבר אילן על מהות חג השבועות, שהוא רק חג מתן תורה. ודעתו זו אומרת: "עזבו אותנו מטקס הבאת ביכורים ,עזבו אותנו מכל התוספות החקלאיות, מכל המחולות והשירים, ממנהגי מאכלי החלב, ומכל יומרת החידושים שהביאו החלוצים עם עלייתם ארצה בתחילת המאה ה- 20. זה אולי נחמד וחביב, אבל לי ולשכמותי, סיכם, חג שבועות הוא רק חג מתן תורה!"
ומכאן רק לשמחות וראשונה, לרעותי ויהב – ברכה לנישואיכם! כל זוג שבא בברית הנישואים, והדגש הוא על "הברית", חושב שחתונה כזו טרם התחוללה על פני תבל. אז לרגע אחד חיזרו להכרה ותקשיבו לדברי הסבים שלכם, מה הם חושבים על מהות האירוע: החופה שאתם עומדים תחתיה היא מעין שער, שער ראשון לעבור בו כדי להמשיך ביחד, כדי להתחיל לממש את הברית שכרתתם זה עתה. ברית האהבה, שהיא ברית שוויונית, בה כל צד מחויב לצד השני. אמרתי שער, כי הוא באמת שער של התרגשות גדולה, שער של תקווה גדולה, לחיים משותפים ומאושרים, שתשמרו בהם מכל משמר על רגשות ומחשבות, על כבוד הדדי, על וויתורים ופשרות, על כנות, הבנה והקשבה, הערכה, קבלה ונתינה. המפתח המשותף לכל אלה היא האהבה! שתהיה תמיד הכוח המניע של מאווייכם המשותפים. תעשו את חייכם לסיפור של אהבה! ונאחל לכם, שבעיניכם יזרח הניצוץ כמו עכשיו, ממש, שתהיה בהן תמיד הרבה שמחה, והדמעות, תהיינה דמעות של אושר והתרגשות,שתעשו את הטוב והחשוב לכם. אך העיקר הוא לאהוב! וכל יום יותר! מברכים אתכם זוג יקר ואהוב, את הוריכם ואת המשפחות מכל הלב! מהסבים שלכם!
ועוד שמחה משמעותית לי לפחות, אבל בטח של כל אוהדי הכדורגל במשפחתנו. קבוצת הילדים של הפועל 'מגידו' זכתה באליפות הכדורגל. זו קבוצה בה גלי (שלנו) מהווה חלק חשוב מאוד. אני חושב שזו הפעם הראשונה שקבוצה שלנו זוכה באליפות כלשהי בכלל, ואני רוצה לברך את גלי ואת חבריו שאיני מכיר, על כך. יש גמול למאמצים הרבים באימונים ובמשחקים ויש תקווה להמשך.
ועוד שמחה והפעם בתחום האומנות, שגרמה להרבה גאווה, אני לא מוצא מילה אחרת, היא עבודת הגמר של אורי בעיצוב גרפי באמנות. החלק הגרפי יפהפה ומשקף היטב את החלק העיוני, שניכרת בו מחשבה רבה על ראיית האחר בכיוון חינוכי כל כך חיובי והשקעה בעיצוב התוכן.
וכמובן, שמחת הצפייה במופע של נבחרת ההתעמלות של משמר העמק, שניר (שלנו) לוקחת בו חלק מרהיב כבר כמה שנים ואני נהנה ממנו יותר מכל מופע אחר שמתקיים לאורך השנה. ניני, את מדהימה!
שירבו שבועות שמחים כאלו, "שבועטוב"!
שבועטוב 