"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
12.12.22 כ"ה כסלו תשפ"ג
איתן העביר לי את פרשת השבוע שכותב/מכתיב סבו, יהודה, שהוא בן 99. התרשמתי מאוד מהסבריו שלו ל'פרשות', באחת מהם, ממש הפתיע אותי במקוריותו וביקשתי רשות לפרסמה כאן וכך כתב:
אלה תולדות נח. נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. "את האלוהים התהלך נח". (כתוב) בדורותיו – בלשון רבים, מלמד שלא רק בדור אחד היה הצדיק אלא כל הדורות בהם הוא חי. זה מלמד על אישיותו הפסיבית של נח שלא ניסה וללא הצליח משך דורות להשפיע על האחרים בדרכו הטובה, ולכן הקב"ה הביא את המבול. וזה בשונה מאברהם ושרה שהיו עושים נפשות (לאלוהים). את ההבדל בין נח ואברהם ניתן לראות גם אם נעמיד זה מול זה את הביטוי "את האלוהים התהלך נח", מול מה שנאמר על אברהם אבינו בביטוי" האלוהים אשר התהלכתי לפניו" . חז"ל הסבירו שדרגתו הרוחנית של נח משולה למי שצריך עזרה תמידית כדי ללכת בדרכי אלוהים לכן הוא הולך לצידו צעד צעד, ואילו אברהם היה בעל כח רוחני גבוה יותר לכן הלך לפני האלוהים. אהבתי את ההבחנה הזו של סבא יהודה בין שני "הצדיקים", הבחנה שלא הכרתי ולא שמעתי כזאת.
פרשת השבוע ב"לך-לך", בעיני שלי, היא סיפור ה"בראשית השלישי" והאחרון. בראשית א'- היא בריאת העולם. בראשית ב'- היא המבול וגם מגדל בבל, בו נעשה ניסיון לתקן את מה שלא צלח בבריאה. ובראשית ג'- היא יצירת דמותו של אברהם, והמונותאיזם. באותה תקופה העולם כולו האמין באלילים השונים ועבד עבודה זרה. אברהם מייסד תורה חדשה של האל האחד. אני מניח שבני דורו חשבו שהוא אדם הזוי או תימהוני. והוא מוצג רק כבנו של תרח ובעלה של שרי. במבחן התוצאה, מיליארדי בני אדם ממשיכים בדרכו.
מחרתיים ייפתח שוב המונדיאל הנכסף ואני כידוע לכם, נמנה עם אוהדי המשחק המרתק הזה. חלק מכם אולי זוכרים את קשרי עם הכדורגל, מתי ואיך פרשתי. ואזכיר בקצרה: באליפות צ.ה.ל בכדורגל בשנת 1952 הייתי בהרכב של נבחרת חיל ההנדסה בתפקיד קיצוני שמאלי, כי הייתי מהיר. שיחקנו בנעליים הצבאיות הכבדות ובבגדים שהשגנו ובמשחק הראשון מול נבחרת חיל הקשר, במהלך המחצית השנייה, הכדור הגיע אלי ואני כדררתי כל הדרך לשער וכשהגעתי מול השער הריק, כבר לא היה לי כוח לבעוט ופספסתי ותוך כדי, נקעתי את הקרסול והמציאות הורתה לי: "פרוש, בתור אוהד לא תיפצע" ומאז אני אוהד וצופה בתחילה על המגרש, ובשנים האחרונות מהכורסה. אבל כמה מילים על תולדות הכדורגל. מקובל לחשוב שאת משחק הכדורגל המציא מעמד הפועלים באנגליה והמעמדות העליונים גנבו אותו מהם. אבל האמת היא הפוכה. רק המעמדות הגבוהים שלא עבדו קשה והמזון היה מצוי אצלם, היה להם פנאי לשעשועים ובידור והם הם, המציאו את המשחק. אבל מי שהביא לכדורגל המקצועני באו דווקא ממעמד הפועלים. הם הבינו שכדי לשחק טוב יותר, ויוכלו להתמודד עם "הבורגנים" ולנצחם, שיביאו את קהל המתעניינים לכך שיקנה כרטיסים, צריך להתמסר למשחק ואת זאת צריך לעשות לא אחרי העבודה אלא כעבודה. המהלך הזה הביא למקצוענות בכדורגל שהוכרה רק ב- 1888 והמקצוען הראשון שהופיע באנגליה היה סקוטי שנדמה לי שקראו לו סטטר (משהו כזה אני זוכר מסיפורי אבא) ושלמו לו על כך. וסיפור נוסף: במלחמת העולם הראשונה (1914-1918) הכדורגל ממש נעלם עם גיוס כל השחקנים לצבא. ואז הועלה תחליף בדמות הכדורגל הנשי, שהביא מדי שבוע עשרות אלפי אנשים לאצטדיונים לצפות בהן. עם תום המלחמה חודשו משחקי הגברים, שזכו וזוכים לפופולריות עצומה, ומשחקי הנשים נדחקו ונעלמו. הכדורגל הנשי הסדיר, חודש רק בראשית שנות ה- 70 של המאה הקודמת.
אין שן!
ואי אפשר לסיים בלי אירוע משפחתי חשוב. השבוע, לנינתנו הבכורה תומר, נפלה השן הראשונה! איך שהזמן רץ, נזכרתי, איך אמא שלי שמרה על השן הראשונה שנפלה לי בקופסה קטנה מרופדת בצמר גפן.
"שבועטוב"!
שבועטוב 