"שבועטוב"(560)

"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה  –  זיכרון זה  גם פרספקטיבה"

19.11.22     כ"ה כסלו תשפ"ג

איתן בן אור, כמו מיכה, כמו יוסק׳ה ועוד חברים, היו כמו אחים בכורים שלי הם לא חינכו אותנו, הם היו הדוגמה האישית שלנו בכל התחומים עבודה, חברה, תרבות, בכל. והם חסרים לי. לאזכרה שהייתה לאיתן כתבתי כך וחשוב לי שתשמעו אותם:  "…ככה סיפרו: יום אחד איתן השתובב בשלולית מים בחצר הקיבוץ וזה הרגיז את אמא שלו, שביקשה ממנו אין ספור פעמים שיפסיק, אך משלא הפסיק במשחקו, ניגשה אליו ונתנה לו 'קלאפס' על ישבנו. עבר במקום בן-עמי (אבא שלי) ראה ואמר לה: "חברה יקרה, לא מרביצים לילד של הקיבוץ". הילדים הראשונים היו באמת ילדי כל הקיבוץ וכל החברים היו משתעשעים אתם. לכן הילדים הראשונים לא קראו להוריהם אבא או אמא אלא בשמותיהם הפרטיים. על גב הילדים האלה הומצא ונבנה החינוך המשותף, בית הילדים, הלינה המשותפת, המקלחת המשותפת, נוצר המושג "קבוצה" הילדים עבדו מגיל 4-5 במשק הקטן שלהם. הילדים היו שותפים מלאים לכל המתרחש בקיבוץ מהמלטה ברפת או בדיר, קטיף בגן ירק ובמטעים, במסיבות, בחגים ובערבי תרבות, השתתפות בהפגנות פוליטיות ובהגנה על הקיבוץ במאורעות. כך נוצרה ההזדהות המוחלטת בין דור המייסדים לבניהם עם מהות חיי הקיבוץ. איתן ייצג את הערכים האלה מילדות לאורך כל חייו.   לסיום סיפרתי איך לפני מספר שנים, רעיה ואנוכי, לקחנו את איתן לפנות ערב לבית הקברות. התיישבנו על ספסל מול קברות הראשונים ושמענו מפיו סיפורים על דמויות שהכרנו, בהומור, בקצת רכילות, בסיפור סיפורם האישי במקום הזה, שאולי עוד נכתוב אותם, מקום שהיה מחובר אליו עד כלות. יהי זכרו ברוך!

הדברים שכתבתי על מימון לימודי הרבנות ויחסי קיבוץ-דת, עוררו מספר תגובות ואני מפרסם שתיים מהן: הראשונה שנאמרה בעל-פה ואמרה: "עמרם, עמרם איפה אתה חי? אתה רוצה שהקיבוץ יעסוק בבעיות שכבר לא מעניינות ולא רלבנטיות לאורח החיים שלנו היום. לדוגמה כתבת פעם על "עבודה שכירה", את מי זה מעניין מול 'מימוש עצמי', כתבת לאחרונה על שאין לנו נוכחות ב'פלגים', למה זה אכפת לך בכלל ועכשיו נזעקת על רבנות. מה שמעניין את הציבור שלנו הם 3 דברים: הבונוס, הדירה ולספר על נפלאות הטיולים בחו"ל. מה אתה רוצה מאתנו?" אמר והלך לדרכו. את התגובה השנייה כתב לי דורון אופיר, שאני מניח שרובכם תסכימו איתה כי היא מאפשרת זרימה ללא זעזועים.                                                                                                 
הי עמרם,
נושא מעניין. האם ואיך נשמרים עקרונות הבסיס של חיי הקיבוץ, והאם חצינו קו אדום. אפשר לחלק את דבריך לשני נושאים: שינוי חברתי וחילוניות. בשנים האחרונות קל לראות בקיבוצנו את השינוי החברתי. אנחנו מעדיפים בילוי משפחתי על פני בילוי קיבוצי, מגדילים את תקציבי החברים באופן שמגדיל את יכולתם מצד אחד לבחור כרצונם אירועי תרבות, חברה, פנאי ולימודים, ומצד שני לתת (וגם להוריש) יותר לבנים שלנו. לאור זאת, אם בעבר כיוונו את הבנים ללמוד תחום פונקציונלי קיבוצי, בהווה אנחנו מאפשרים להם לבחור מה שמעניין אותם באופן אישי, ובחירתו של בן קיבוץ ללמוד לימודי רבנות כלולה בכיוון הזה (אגב, כשלעצמו, זה אכן מפתיע מדוע הוא רוצה להגיע לסמכות של רב, הנחשבת הגבוהה ביותר עבור אנשים דתיים, ואינו מסתפק בלימודי יהדות כהעשרה). לשינויים האלה אפשרנו לקרות, הם מתקדמים לאיטם אולי עם רוח התקופה, ונראה שאין כאן חציית קו אדום קיבוצי. מה לגבי החילוניות? האם גם הנושא הזה עובר שינוי חברתי? ריבוי החברים שהצטרפו למשמר העמק בשנים האחרונות ודאי הוריד את רמת הקולקטיביות הרעיונית שהייתה קיימת בעבר, והעלה את רמת חוסר האחידות בתפיסת הזהות ובהסכמה על "עקרונות הבסיס של חיי הקיבוץ". אם חילוניות היא חלק מזה, אז אולי גם פה הבחירה האישית התרחבה ויחיו כאן חילוניים ומסורתיים זה לצד זה. אם נחזור ל'רבנות', נראה לי שכל עוד מדובר בלימודים, לא נראית סכנה לאורחות חיינו המיוחדים. אם אכן יידרש בהמשך בית כנסת ועוד "פיתוחים דתיים", אז נצטרך לשאול האם, למרות השינויים החברתיים שעברנו עד כה, נסכים גם לשינוי מהסוג הזה.                                         
בברכה, דורון 

ותגובתי: כחניך במוסד, אני לא זוכר על מה, תורמוס אמר לנו בהגייה הונגרית: "יש דברים שצריך להרוג אותם קטנים ולא לתת להם לגדול, כי יהיה מאוחר".

ונסיים בשמחות והפעם ברכות לקרן ליום הולדתה. שכולו תחת חווית הכניסה לבית, בית חדש גדול ויפה. נאחל לך הרבה אושר, לך, עם שיר, עם גלי, רומי ושני, שיהיה הבית מלא שמחה! חיבוק אוהב מכולנו!

וברגע האחרון, אנחנו שולחים ברכה חמה ומחבקים את יהב ורעותי לקבלתם לחברות בקיבוץ. כשבן הדור הרביעי למייסדים, מחליט להמשיך בדרך אבותיו, אין שמחה וגאווה גדולים יותר!  נברך ונתברך!!

"שבועטוב"!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.