"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
7.1.23 י"ד טבת תשפ"ג
שנה אזרחית חדשה 2023! לפנינו נאחל לנו שתהיה טובה מקודמתה.
נחזור מאה שנים לאחור ונראה מה היו בימים ההם, האירועים המרכזיים בקיבוצנו השוהה בנהלל, בשנת 1923.
3.1.23 – עובדים בלקט אבנים (עבודת דחק).
20.1 – גשם , בוץ, עוני, מבשלים על גבי כיריים מאולתרים, בעיקר תה.
21.1- יום הולדת לקיבוץ – נשף צנוע.
25.1 – חוסר עבודה, עוסקים בספרות ובמוזיקה, אין כסף.
7.3 – נשף פורים.
25.5 – דיון על הטיפול המשותף בילדים. (חודש לפני הולדת הילד הראשון שיוולד בקיבוץ).
5.7 – חוסר עבודה מוחלט – הקיבוץ יוצא לטיולים בארץ.
10.8– משיגים עבודה בבניין.
15.11- שיחת קיבוץ על השאיפה להתיישבות.
1.12- יהושע בירר יוצא לגליציה למגבית למען קניית קרקע להתיישבות לקיבוץ.
15.12 – חברים אחדים נשלחים להכשרה חקלאית למקווה ישראל ובית אלפא
עם כל הקשיים שחווינו, הייתה זו שנה בה התלכדנו, התכנסנו יחדיו כל ערב, שוחחנו הרבה על תכלית חיינו, שרנו, רקדנו ושמחנו במעשינו.
מתוך "60 שנות חיים" בעריכת מאיר צור.
שנה אזרחית חדשה מלווה בממשלה חדשה המציבה דאגות וחששות ואמנה כמה מהן: שנויים מרחיקי לכת בפיצול מערכת הביטחון ועד שינוי הוראות בפתיחה באש, שינויים במערכת החינוך, כמו חקיקת חוק יסוד: לימוד תורה, פיסקת ההתגברות, שינוי במערכת המשפט כמו שינוי בהליך בחירת שופטים, הפרדה מגדרית לא תיחשב לאפליה, סעיף הנכד בחוק השבות ועוד כהנה וכהנה. אני מודאג בעיקר מכך שהקרע בעם רק מתרחב ונפער עוד ועוד. כששוחחתי על כך עם חבר אמר לי: אם זה הכי מדאיג אותך, לך לפרשת השבוע ותראה שבסוף הכל מסתדר. פרשת "ויגש", בה מסופר איך אחרי נתק של עשרים ושתיים שנים יוסף ואחיו מתאחדים. יוסף על אף העבר הרע שנגרם לו בידי אחיו, הבין שנקמה זו לא "תכנית עבודה" הוא מדחיק את כל ההתעללויות שעבר. אבל היום, הוא בעמדת כוח מולם: הוא שר מצרי בכיר והם, הרעבים, באים לבקש מזון ולא מכירים אותו. הוא בוחן אותם, ולוקח אליו את בנימין אחיו הצעיר ואז יהודה אומר לו: "קח אותי במקומו" והוא מבין שהם למדו לקח ומקיימים "ערבות הדדית" משפחתית, למרות שנפגע מהם פעם אחר פעם, ויכול בהחלט ובצדק לשחק את הקורבן המסכן מול אחיו, הוא בוחר, באצילות רבה לפתור חיובית את הקונפליקט המשפחתי. יש האומרים, שזה הרגע המרגש ביותר בתורה כשיוסף, כשליט מצרי, מתגלה בפני אחיו ואומר להם: "אני יוסף אחיכם"! כולם בוכים והנתק היה כלא היה.
הלואי על כל עם ישראל. לעתים אני מופתע איך פרשת השבוע כל כך תואמת ונוגעת…
נוף חורפי ושלכת מוקדמת..
"שבועטוב"!
שבועטוב 