"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
4.3.23 י"א אדר תשפ"ג
"משנכנס אדר מרבין בשמחה" כולנו משתמשים במשפט הזה אבל מה משמעותו? תיאור מצב? הוראה? ציווי? המלצה? עובדה אחת שאין מערערים עליה היא שבחודש זה חל חג פורים שהוא החג הכי עליז, הכי שמח מבין חגי השנה היהודיים. חג שמח, אבל מעורר שאלות על משמעות השמחה מן הסתם השמחה לא באה מעצמה, האם אפשר לזמן אותה, כי הרי חג פורים היום, גם אם תבוא לא בטבעיות? התרבות שלנו משדרת ש'צריכים להיות שמחים', אפילו מוכרחים ושהצלחותינו בחיים נמדדות ומתגלות במידת השמחה שלנו (כך לפחות זה נראה בשידורים בהם אנו צופים). השמחה היא כמעט מטרה בחיים וביטוייה רק משתנים. היא מבקשת לבטל את כל המועקות והעצב המפריעים לנו. עלינו להיות שמחים ומאושרים. רק לשמוח, ולהנות מהחיים. בארצנו כדי להשיג את השמחה צריך, כנראה, להתעלם מהתלאות, ממייבשי הביצות שקדחו ממלריה, מהחיים הקשים של כיבוש האדמה, מההקרבה העצמית, מקרבות ומלחמות של מעטים מול רבים, מהמעברות וישובי הספר בימיה הראשונים של המדינה, מהסתפקות במועט כאורח חיים, מהליכה, נתינה וויתור כדי להגשים רעיונות נשגבים. ואז, כשהדגש עובר לפרט, נוצר הביטוי "מימוש עצמי" שיוצר בסיס חדש/אחר לאושר המביא לשמחה בחיים. אנחנו היום כחברה מודרנית, רוצים לשמוח ולא להתבייש בכך בבחינת "כי מציון תצא שמחת תורה", אולי "כי מציון תצא תורת השמחה".
אבל אם נגעתי בשמחה, ראיתי אותה בעיני ביום הולדתו של הדר, ראיתי שמחה אמיתית, שמחה פורצת, שמחה הבאה מן הלב. שמחה גדולה, ורחב לבבי.
פרשת "תרומה" פותחת בפסוק " דבר אל בני ישראל וייקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי…" וכל זאת למען הקמת המשכן, המרכז הרוחני שילווה אותם במסע במדבר. הביטוי "תרומה" אצלנו, במונחים שלנו, משנה לשנה מהווה מעין תחליף ל"נדבנות", לתמיכה בנזקקים מכל הסוגים ונקראת: "מעורבות בחברה". לתרומות האלה אין דבר וקשר עם המילה 'תרומה' של המסע במדבר. שנים שאיננו מתחזקים את ה'מרכז הרוחני' שלנו, משוחחים על השקפת העולם שלנו, מגבשים את המכנה המשותף בינינו. כשהצעתי להכניס זאת לאחד מתפקידיו של אגף צעירים, אפילו שרק יהיה כתוב בתקנון, לא התייחסו לכך. אנחנו חיים ומתהדרים ב"חברה" מתוקנת בגין הגשמת רעיונות (ההולכים ומשתכחים) של הורינו המייסדים וקצת גם בזכות בני הדור השני. אם לא נתרום לחיזוק 'המרכז הרוחני' שלנו, הקיבוץ כקיבוץ לא יתקיים ויהיה רק שם של מקום עשיר בנכסים וכסף. נכון עשתה המזכירות שקיבלה את הצעת חן שצריך להתייחס לנושא. השאלה היא : "אם זה בכלל חשוב, מעניין, רצוי, הכרחי"? או דיונים שיהוו רק מטרד לחיי הנוחיות שלנו למצב בו 'נקבל את כל צרכינו מבלי שניתן את כל יכולתנו' לקיבוץ. כשמרבים לעסוק ב"תרומה" כדאי שנחשוב גם עלינו כנזקקים.
וברכות ליום הולדתה השלישי של יהלי, שהוא גם יום הולדתך האחרון כצעירת המשפחה כי מעכשיו… מי לא אוהב אותך? משתגע אחרייך? קבלי חיבוק אישי מכל אחד ואחת מאתנו ששמח אתך היום. נמשיך לאהוב אותך ושרק אושר ושמחה יהיו לך עם ההורים, תומר, הסבים, ו… עם כולנו! ילדה מקסימה שכמוך!
"שבועטוב"!
שבועטוב 