"שבועטוב"(576)

"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה  –  זיכרון זה גם פרספקטיבה"

     11.3.23    י"ח אדר תשפ"ג

  1. על המצב הכללי: "זעקי ארץ אהובה!"
  2. על פורים: פרשת "תצווה" שנקראה השבוע ,ממש עוסקת ב"תחפושת" ו"אופנה". היא מתארת את לבוש הכוהן הגדול ויתר הכוהנים. אז מה לבשו? להלן רשימה מפורטת של סוגי הבגדים השונים. חלקם פרקטיים וחלקם רוחניים יותר: "ואלה הבגדים… חושן ואפוד ומעיל וכתונת תשבץ ומצנפת ואבנט". ומי לבש אותם? הכוהנים היו בני שבט לוי, השבט היחיד שלא חטא בחטא "עגל הזהב".
  3. 3.   "מינויים": "הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך. אמרו לזית מלכה עלינו. אמר להם: "החדלתי את דשני והלכתי לנוע על העצים?" הלכו לתאנה ואמרו לה "מלכי עלינו" ותאמר להם: "החדלתי את מתקי ואת תנובתי והלכתי לנוע על העצים?" הלכו לגפן ואמרו לה: "מלכי עלינו" אמרה להם: "החדלתי את תירושי המשמח אלוהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים?" אז הלכו אל האטד שהסכים כמובן אבל לשלטון טוטאלי. אלה ציטוטים מ"משל יותם" המתייחס לאירועים שבאו אחרי מות גדעון – ירובעל, בהם המליכו את אבימלך, שהרג את שבעים אחיו בני גדעון,  ורק יותם הקטן הצליח להתחבא מההרג והוא זה שבדרכו המיוחדת נשא את נאום המשילות הזה. הוא מתאר בבהירות ישיבת ו. מינויים המחפשת ממלא תפקיד מרכזי, למשל רכז תרבות, ופונה לחברים רבים, אבל אחד אינו יכול להפסיק את עבודת המחקר שהתחיל עכשיו, שני, יש לו תפקיד חשוב במסגרת עבודתו באיזה ארגון ואינו יכול, שלישי, פשוט לא מעוניין "לנוע על העצים" טוב לו לשבת בביתו עם משפחתו. רביעי, לא רוצה למלא תפקיד שיש בו מחויבות. ואז מה עושים? לא כל מה שהיה בעבר הוא נוסטלגיה ולכן גם מיותר, צריך, אולי, לחזור לימים שהקיבוץ החליט לחייב חברים למילוי תפקיד חשוב לציבור, ולשם כך היה עליהם לצאת, לאיזו תקופה, מעבודתם ומעיסוקיהם כדי למלא  תפקיד חשוב בבית של כולנו. חברות בקיבוץ כוללת לא רק זכויות אלא גם חובות! אולי כך גם תחלש התופעה של "מינוי מוסכם" בלבד ותחזור גם התקופה של "בחירה" לתפקידים.         
    רגע, שכחתי, תמיד אפשר ללכת אל ה"אטד", למצוא שכיר שישמח מאוד למצוא עבודה מאתגרת ומתוגמלת.  'משל יותם' הזה מתחיל להתאים לנו, אבל האפשרות המוצעת לנו היא:  הארכת קדנציות! פשוט כי אין לנו כבר את הכח/יכולת להתמודד עם חברים בלתי מוסכמים או 'סרבנים' ולהביא את הנושא להכרעת הציבור. אולי תנסו?

וברכות חמות ומיוחדות לנואי, נכדתנו הבכורה (ואני אחזור על כך לפחות פעם בשנה) ליום הולדתה, ולאחל לאיתן החלמה מהירה, זהירה ושלמה. נואיתה ,את גורמת לנו אושר ושמחה ואנחנו מאחלים לך את כל האושר האפשרי והשמחה הגדולה בביתך (העכשווי והחדש), עם בנותייך המרהיבות, עם הורייך ואיתנו, משפחתך הגדולה. מחזקים אותך לאורך כל הדרך ותמיד!

"שבועטוב!"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.