אני מרגיש צורך להקדיש את שער "שבוע טוב" ליום הולדתה של רעיה ואעשה זאת בשיר:
כמו מחוגי השעון.
אנחנו כמו שני מחוגי השעון בשעה שתיים עשרה, ההופכים למחוג אחד,
כמו באחת וחמישה או שתיים ועשרה או שלוש ושבע עשרה.
שני מחוגים ההופכים לאחד.
גם כשאנחנו בשתיים עשרה וחצי או באחת שלושים וחמש או בשתיים וארבעים
אנחנו שואפים בכל מאודנו להיות כבר בשתיים עשרה או באחת וחמישה.
אנחנו כמו שני המחוגים שבשעה שתיים עשרה הופכים למחוג אחד.
אין כח שימנע את התנועה הזו:
לא הרוח הסוערת
לא הגשם השוטף
לא הבוץ והרפש
לא השמש הממיסה.
לא השגרה
ולא הזיקנה
רק באהבה ובתקוה עד כלות, עד תום.
איננו מתעכבים…
בקצב קבוע חותרים לשתיים עשרה, אחת וחמישה, חמש עשרים וחמש,
שש שלושים ושש…בואך שתיים עשרה!
אנחנו שני מחוגים – מחוג אחד!.
נכנסנו לחודש אב יש האומרים מנחם- אב. וזאת כדי להתנחם על הפורענויות שאירעו בחודש זה ובראשן יום חורבן הבית בט' באב. מה המשמעות של השם אב? שמות החודשים העבריים "עלו" לישראל עם בני ישראל מגלות בבל והתקבלו ויותר מזה, נתקבעו בקרב עם ישראל כולו. חודש ניסן, למשל מבטא את "עבודת הצדיקים" וחודש תשרי את עבודת "בעלי התשובה" וכך כל חודש וחודש. נשאלת השאלה מדוע על שם האב, שהוא מזוהה עם הקב"ה, דווקא על שמו נקרא החודש שבו אירע חורבן הבית? התשובה המקובלת היא כי החורבן מבטא את היות הקב"ה האב של בני ישראל. חודש אב מבטא את האהבה שבאה מתוך ובעקבות החורבן ומסביר שבשעה שעם ישראל היה שרוי בנקודת שפל ובגלל מעשיו הרעים נגזר על בית המקדש להיחרב ועל העם לצאת לגלות, דווקא אז מתגלית אהבתו הגדולה של הקב"ה לעם ישראל, לא בגלל מעשנו אלא מפני שהוא אבינו ואנחנו בניו ומכאן מרחיבים, שאהבת אב לבניו נבחנת דווקא כאשר אלו אינם מתנהגים כראוי. כשהבן מתנהג כראוי, אין זה חידוש באהבת אביו אליו, כל אחד יאהב אותו, אבל כשאינו מתנהג כראוי וזוכה לאהבת אביו שאוהבו בשל היותו בנו! במילים קיצוניות יותר, כשהבן חוטא וסר מהדרך הטובה, אביו יאהבו תמיד, משום שהם קשורים זה בזה בעצם מהותם. ומכאן ייחודו של חודש אב על פני החודשים האחרים ואהבה זו הביאה לביטול גלות בבל ולשינוי מיגון לימי שמחה.
לכן חודש אב נקרא : אב!
יש המאמינים שאהבת האב גדולה מכל אהבה ויש האומרים שאהבת אישה, סילחו לי כולכם, אבל אני הכי אוהב את רעייתי שלי.
"שבוע טוב"
שבועטוב 