"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
1.8.20 י"א אב תש"פ
השבוע שובק הלך בהפתעה גמורה, אקדיש לו כמה משפטים:
קשה לסכם חיים של בן אדם במילים. כל אחד – וודאי מאלה הרבים שהכירוהו ינצור לעצמו את הדמות שנחרתה בזיכרונו . אם להגדיר מילה אחת שמאפיינת אותו לאורך חייו המילה הזו היא "ההזדהות"! שובק הגיע לדרגת הזדהות מוחלטת בכל עיסוקיו בכל מעשיו והתנהלותו היומיומית. הזדהותו עם הקיבוץ בו גדל, כרעיון וכמופת על "ליקוייו", הזדהותו עם העבודה, כל עבודה בה עבד, הזדהותו הכוללת והמכילה עם חבריו, הזדהותו המלאה עם חבריו חייליו ומפקדיו בחטיבות הצנחנים!, הזדהותו עם כאב השכול של המשפחות והאלמנות. הזדהותו עם הזיכרון הלאומי והמקומי. לכן יהיו איתו כל האנשים – חבריו, שזוכרים אותו לטובה וכמופת מימי ה"תבור" ועד היום, הוא זכר אותם אחד- אחד, ושמר איתם על קשר חם אחד – אחד, איש מהם לא ישכח את לחיצת היד ואת קולו הרועם, המילה הטובה המחבקים אותם. כולם חברי אמת עד הנצח. מילים רבות צריכות להיאמר על הקיבוץ, על שרה והמשפחה, שהיא היא 'בסיס הבית', הנמל, העוגן של חייו. וללא ספק, מקור כוחו ! הלב רחב ונרגש מדברי בני המשפחה על שובק ושרה כהורים וכסבים שזכו להעביר להם מורשת חיים שבאה לביטוי בחשיבה, בהתנהלות, באמונה, בדוגמה אישית!
בימים כתיקונם היינו יושבים מול המסך שעות ארוכות וצופים ונהנים באירוע הגדול בתבל – האולימפיאדה! דברים רבים השתבשו עקב הקורונה. דברים חשובים בהרבה מעצם קיום האולימפיאדה, אבל בין התקוות לסיום המגפה במהרה, יש אצלי גם תקוה קטנה שבשנה הבאה אזכה לחזות בכורסתי הנוחה באולימפיאדת טוקיו.
תארים מגוונים יש במשפחתנו אבל כזאת עוד לא הייתה. השבוע ליאן סיימה את ביה"ס "דנון" ויש לנו קונדיטורית מוסמכת. ברכות חמות ואפויות כראוי! שלא תפסיקי לאפות לנו את עוגותייך המדהימות והערבות לחיך.
וליום הולדתה של רעיה שעבורי זה תמיד אירוע מרגש מאז מלאו לך שלוש עשרה שנים.
אמנם יש לי בלב איחולים וברכות לרוב, רק שהן בינך לביני!
השנה נוספו גם ברכות לבריאות טובה. בריאותך – בריאות למשפחתנו כולה.
כתבתי לך פעם ואני מצטט:
"אין לנו אלוהים לסמוך עליו, יש לנו רק את אותנו.
שנשיר את עצמנו, נרקוד את ריקוד חיינו, שבכוח האהבה נהיה בני האדם הראשונים השבים לגן העדן!"
כמו שכתב רוטבליט בשירו "כמה טוב":
"… כמה טוב, כמה טוב / שיש לנו אותנו
מתנגן לו מתנגן / שיר השירים שלנו"!
ואת רעיתי שלי, היחידה היכולה למצוא ולנווט את דרכי חיינו! שיהיו רצופים בהמון אהבה, אושר ובריאות!
"שבוע טוב"!
לירן בן אהוב. הילד שמדי יום כמעט מצלצל ושואל לשלומנו, וכל יום השיחה הזו מרגשת אותי מחדש. בדאגתו, ברגישותו ואפילו בנזיפותיו (למה אמא עוד נוסעת לעבוד במגידו, למשל). לירן מכיר את כל הברכות אבל אינו מכיר דיו את התודות. אז תודה לך בן הכי גדול שלנו והכי רזה שלנו, הגיעה עת שמירה: שמור על עצמך, שמור על משפחתך ותמשיך לשמור קצת גם עלינו.
שבועטוב 