"שבוע טוב" (191)

יום כיפור          26.9.15 י"ג תשרי תשע"ו

מאושרים ושמחים עם קבלת הבשורה, והצפייה בעדות המנצנצת על אצבעה של נואי.
המון איחולים וברכות לאירוע.
נואי ואיתן! מצפים לשובכם!

שיר זה הוא מיצוי חשבון הנפש. ומבטא את מהותו של יום כיפור. למה "המציאו" את יום כיפור, אם לא לצורך עריכת חשבון נפש? אישי? ציבורי? חברתי? כלכלי?.  למה קוראים את ספר 'יונה' במסגרת תפילות יום כיפור? הסיבה לכך היא, שכל ספר יונה עוסק בחטא ובתשובה.
הספר נקרא בתפילת מנחה בעיצומו של יום כיפור.  המסר בו, שאי אפשר לברוח מאלוהים, כולם נשפטים ונידונים, על כך יש לעשות תשובה. ומהו הסיפור? "יונה ניצטווה ע"י אלוהים ללכת לעיר נינווה (בירת אשור) ולנבא לאנשי העיר על חורבנה מרוב חטאים שחטאו אם לא יחזרו בתשובה. יונה מתחמק מביצוע המשימה ומנסה לברוח לתרשיש. (טרסוס -באסיה הקטנה). במהלך מסעו בים הסוער המלחים זרקו אותו לים והוא נבלע בלועו של הדג הגדול. קורותיו בלב הים ובלוע הלוויתן לימדו אותו שאי אפשר להתחמק משליחות האלוהים. לאחר הצלתו ממעי הדג, מסכים יונה לנבא לאנשי נינווה על חורבן העיר. אנשי נינווה צמו והתפללו, חזרו בתשובה ואלוהים מחל להם. וכאן בא משל הקיקיון הידוע.
– יונה הנביא עצמו חוטא וחוזר בתשובה ע"י תפילה ומיצוי שליחותו.
– אנשי הספינה של יונה חוטאים בתפילתם לאליליהם וחוזרים בתשובה.
– אנשי נינוה חוטאים וחוזרים בתשובה.
זה סיפור שכולו חטא ותשובה, ולכן נקשר ליום כיפור.
'מלחמת יום הכיפורים' של 1973 שגבתה מחיר גבוה כ"כ, הוסיפה ליום זה חשבון נפש נוקב. ואצטט את שכתב ירון: "מלחמת יום כיפור נתנה את המכה שביקעה את הקליפה שפתחה את הסדק החברתי שהולך ומתרחב בכל יום שעובר במשך 40 השנה שחלפו." במלחמה עצמה לא היה לנו פנאי לחשוב על כך, במלחמה עצמה נלחמנו, תוך תקוה ואמונה, שזו באמת תהיה המלחמה האחרונה שלנו.
אנחנו עומדים בפתחו של חג הסוכות, לפני הטקס שאני כל כך אוהב, שאם איני טועה, מתקיים זו השנה ה- 50 !  חמישים שנה נרקד ריקוד 'כפות תמרים' של חרמונה בפתיחת הטקס. אמא שלכם היא היחידה שהשתתפה בו 49 פעמים. רק בשנת תשל"ז (1976) נעדרה מחמת הריון, שהביא לנו את שיר שבוע אחרי הטקס. לא מגיע לה פרס על כך ?
"שבוע טוב"!

"שבוע טוב" (190)

חזרנו עמוסי חוויות מפורטוגל אחת מהן היא סיפור האנוסים במאות ה- 15 ועד ראשית המאה ה-19. דרך כלל כשמתייחסים לאנוסים מתכוונים לספרד הגדולה. ביקרנו בפורטו, העיר הגדולה של צפון פורטוגל בבית הכנסת הקטן/עתיק/פשוט להפליא בעניו. על פי מראה הקישוטים, על פי הרהיטים המשומשים ובעלת הבית המשמשת אותו "בהתנדבות", בית כנסת שכל גודלו כגודל סלון בדירה בטוטמים, וקהל מאמיניו כולל היום שתי משפחות בלבד! שם הייתה הזדמנות טובה להעלות את סוגיית האנוסים בפורטוגל. ראשיתה בגירוש היהודים מספרד ב- .1492 רבים מהם ברחו לפורטוגל וכשחלקם באוכלוסייה הגיע ל – 10% החלו הבעיות. רק ל – 600 משפחות הותר להישאר שם שנה אחת ואף מהן לקחו את הילדים לעבודה במטעי הסוכר באי טאו-סומה מול חופי אפריקה. ב- 1497 הבחין המלך ביכולתם וערכיותם של יהודיו, שינה את הכללים, איפשר להם להתנצר ולהיטבל, והורה על שורה של הטבות כלכליות כדי שישארו בארץ. המרתם המהירה אפשרה להם לשמור בחשאי על יהדותם בסתר כאנוסים. הם הלכו לכנסיות, חגגו בפרהסיה את חגי הנוצרים ובביתם, ערכו בהסתר טקסים יהודיים בחגים ובאירועים. מצד אחד רכשו עמדות השפעה וניהול בכלכלה הפורטוגזית ומצד שני נשמרו מאוד וקיימו חיים יהודיים מחתרתיים ש'הסדירו' את נקיפות מצפונם על חייהם הכפולים. המלך היה הנהנה העיקרי מהמצב והוציא צו לתושביו, שהמרת דתם של היהודים לא תיחשד ולא תחקר 20 שנה. עד כדי כך החשיב אותם. הפורטוגלים לא קיבלו זאת בעיין יפה וכשפרצה בראשית המאה ה-16 'המגיפה השחורה' האשימו בכך את היהודים והחל הטבח בהם. האינקוויזיציה הפורטוגזית החלה לראשונה להעלות יהודים על המוקד רק ב- 1536. עם כניסתה לפעילות שוטפת "נעלמו" היהודים  פורמלית, אך שמרו על יהדותם  בסתר, כאנוסים, לאורך השנים עד תום תקופת האינקוויזיציה רק ב- 1821.

פרשת השבוע "ניצבים", מתארת את עם ישראל נערך לכניסה לארץ כשמשה מנוע מלהיכנס. זהו מצב בלתי נסבל עבורו. אתייחס דווקא לשאלה סוציאלית העולה בפרשה והיא ההירכיה (מידרג בעברית) בעם ישראל. המעמד הגבוה הם הגברים כפי שנאמר: "ראשיכם שבטיכם, זקיניכם ושוטריכם". המעמד הנמוך ממנו הן הנשים והילדים: "טפכם ונשיכם" והמעמד הנמוך ביותר הוא הגר: "וגרך… חוטב עציך עד שואב מימיך"  היום, לפחות בנאומים היו מתחילים בכבוד הנשים: "גבירותי ורבותי"… סדר התארים בפרשה, מעיד על סולם ערכיה של החברה בה מדובר. מצאתי רשימה של סדר התארים, ההיררכיה,  המבהירה את סולם הערכים של ילדי קיבוצים משנות הארבעים של המאה    ה-20 על פי חשיבותם מהגבוה לנמוך: נהג, טרקטוריסט, נוטר, גרז'ניק, עגלון, מסגר, פלח, רפתן, נפח, כוורן, מנהל בית חרושת, גזבר, מזכיר, מורה. אני מניח שאם היו עורכים סקר היום אצל ילדים, עבודות החקלאות יהיו בסוף הרשימה שבראשה, יש להניח, יככבו: משפטן, רופא, כדורגלן, שחקן, פוליטיקאי, מנהל… וד"ל.
משהו על חגיגת ראש השנה. אהבתי את החגיגה, פתיחתה הייתה כל כך מפתיעה, חגיגית ומרשימה בתכנה ובמספר המשתתפים בה בכל הצירופים המשפחתיים האפשריים, פתיחה, שכבר הבטיחה המשך מוצלח. זה היה שילוב של רוח רעננה יפה השומרת על המסורת של החג וצריך לומר על כך תודה!

"שבוע טוב"

"שבוע טוב" (189)

12.9.15 ערב ראש השנה תשע"ו

שנה טובה ומבורכת!

ברגע

שהנה החדשה אוחזת בעקבי השנה העוברת

עוברים העצים לדום מתוח.

ולרגע קצר

חוזר העולם לתוהו ובוהו

ורוח אלוהים מרחפת מעל השנה החולפת

שנעדרת

בגלל ידה של השנה החדשה

האוחזת בעקביה.

מנסה לעכב ברגע את רגע האמת,

את הרגעים בם תיטול

על עצמה את האחריות

לכל מה שיקרה מכאן והלאה.

זו אחריות עצומה להיות שנה חדשה

לקחת על עצמך את הסיכון

שכל התחזיות שחזו לך, יתגשמו.

זה גם לקחת עליך את הסיכוי

לא להצדיק את התחזיות שחזו,

כל אותם ששבעו רע,

בשנה הקודמת.

איזו אחריות נוראה נוטלת על כתפיה

השנה החדשה ברגע בו היא מרפה

מעקבי השנה החולפת

ומניחה לה להימוג ולהשאירה

לגמרי לבד

להרבה רגעים עם כל כך הרבה

אחריות.

כתבה: ורד מוסנזון

        שתהיה לכולנו שנה טובה ומאושרת!