ככל שנודה יותר על מה שיש– נבין יותר שיש על מה
24.10.26 י"ג חשוון תשפ"ז
פרשת השבוע "לך לך" מספרת סיפור על אדם ששמו אברם שאומרים לו: "לך"! והוא הולך! מבלי לשאול, מבלי לתמוה. ולא סתם "לך", "לך לך מארצך, ממולדתך, מבית אביך" אפילו לא שואל "לאן?" האם למקום קרוב? או רחוק? מה הוא צפוי למצוא במקום אליו הוא אמור להגיע? בלשון יפה: "האם היא ארץ זבת חלב ודבש? או ארץ אוכלת יושביה?" הוא לא שואל מה יהיה עם עדרי הצאן והבקר הגדולים שלו. עם יתר רכושו? אברם הולך בלי לשאול שאלות. היתכן? הרי הוא לא היה חסר אופי או טיפש אבל כך כתוב בפרשה! יש אומרים שהלקח מכך הוא, שמאז אותו מסע עלום, בן אדם לא יילך לשום מקום מבלי לערוך לפני 'הליכתו' בירורים, סקרים להגדרת היעד. איזה מין אדם היה אברם בלכתו מהנודע ללא נודע. האם משום כך הוא זכה בתואר 'אב'? אלוהים הבטיח לו בטקס הוספת ה"הא" לשמו להיות "אב המון גויים נתתיך" ואכן, שלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות רואות בו את "האב המייסד" שלהן. חמישים ושש מדינות מוסלמיות, שמונים מדינות נוצריות ומדינה יהודית אחת. אברהם היה והווה ל"אב המון גויים".
קראתי השבוע שמחזירים אותנו שוב לנושא ה'תימחור', להבנתי, בהחלט זה צעד בתחום שינוי 'אורחות חיים', מהלך בהובלת המוסדות, מוסדות נבחרים המסרבים להתייחס פומבית לעבודת צוות (שלא נבחר) לקידום שינוי ב'אורחות חיים'. איך להבין זאת? מי מוביל מה?
השבוע, מאי (נכדתנו מס' 9) השתחררה מהצבא לאחר שנתיים שרות כתצפיתנית. ואנחנו שולחים לה חיבוק גדול. צה"ל מהיווסדו ועוד קודם הפלמ"ח היה והווה בבת עינינו. לשרת בו זו חובה וזכות גדולה. מאז ה-7 באוקטובר תפקיד התצפיתניות זוכה להערכה רבה מאוד. ומאי הייתה אחת מהן. אנחנו בני 'דור המלחמות', מצדיעים לך! עכשיו את יוצאת לדרך ארוכה ויש שיגידו ומפותלת, שהאופק הוא כל כך רחב, פתוח ורב אפשרויות. אנחנו בטוחים שבתבונתך תמצאי את הנתיב המיוחד לך ובינתיים קחי קצת חופש למנוחה, קחי את הזמן ותהיי שמחה על שחרורך. רק שיהיה לך טוב ושתהיי מאושרת.
אני נשאל כל פעם, בעד מי תצביע בבחירות ואני משיב: את הצבע הפוליטי שלי אני לא משנה אני שמאל, אבל הפעם יש לי בעיה האם ללכת עם האידיאולוגיה שלי או עם האסטרטגיה העכשווית. במילים פשוטות להצביע עבור ה'דמוקרטים' או עבור אייזנקוט, כדי שיהיה לו רוב משמעותי ב'גוש' ולהיות ראשו ללא עוררין.
"שבועטוב"!
