חודש: מרץ 2015

אני מחזיר אתכם לפן ה"כבד" של פורים, ל"חג" שממחיש לנו לראשונה מהי משמעותה של גולה. חמישה חגים מופיעים בתורה והם: פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה ויום כיפור. שני חגים חודשו בימי בית שני והם: חנוכה – חג הגבורה והניצחון ופורים – חג הצלת האומה (482 לפנ"הס) שני מועדים חודשו במדינת ישראל והם: יום העצמאות הכולל את יום הזיכרון ויום השואה. ממגילת אסתר המתארת את ימי גולת בבל-פרס, אנחנו למדים, מהי מציאות החיים בגולה מצד אחד ועל שנאת האחר, הזר, השונה, מצד שני. בשואה, לא היו "מרדכי ואסתר" ולא "רווח והצלה", שיהפכוה ל"חג שמח". (הטירוף של המן אז ושל היטלר בימינו להשמדת העם היהודי, הוא ממש אותו טירוף). השואה הייתה ביטוי  קיצוני למציאות קיום הגולה ארוכת השנים באירופה, ששורשיה, בתיאורים המאופיינים בבהירות במגילת אסתר.
הציונות הבינה מראשיתה, שצריך לתת פתרון לבעיית הגולה על ידי יצירת מדינה/מולדת לעם היהודי, שתיתן גם פתרון לבעיית הריחוק מהתושב המקומי, לגר, לאחר. אני לא בטוח שמשימתה של הציונות לגבי הקמת המדינה הושלמה ולראייה מיליוני היהודים שאינם רואים את הפתרון הציוני כנכון ונשארים בארצות הגולה, שרק פיגועי אנטישמיות מביאים עליהם את ברירת המדינה כפתרון עבורם, ואיתם אלפי חרדים קיצוניים אנטי-ציוניים בארץ. אבל ידוע לכל, שהרבה ישראלים צעירים עוזבים אותנו וחוזרים לגולה ומשתקעים באותן ארצות בהן הושמדנו ומהן גורשנו, ורבים אחרים מכינים לעצמם דרכון זר בבחינת: "מה שהיה הוא שיהיה" וכדאי להיות מוכן. אנחנו לוקחים מחג פורים את השמחה, התחפושות, ואזני המן ולא תמיד זוכרים על הקשר בין האירועים בהיסטוריה שלנו. ותחשבו על כך. גילוי נאות: את הדברים האלה האיר לי חבר ללימודים והם מאוד נראים לי.

ומכאן לשמחות. יום הולדתה של נכדתנו הראשונה הוא באמת יום חג מיוחד עבורנו. כשם שהולדת הילד הראשון במשפחה משנה את כל הסדרים וההסדרים בבת אחת, כך גם הולדת הנכד/ה הראשון/ה. צריך להירגע מההתרגשות שיש לנו כבר דור שלישי כדי לעכל דברים עלינו, כמו גיל, מרחב האחריות, או התחושה שזה חלק מאתנו, ואפילו רמז, שאולי יהיה לנו יותר "חם" איתה, כי כל מה שצריך לעשות זה רק לתת, לא לחנך, לאהוב בלי גבול, לפנק כמה שיותר וגם לדעת מתי לזוז הצידה כדי לא להפריע או "לקלקל" להורים. אלה הם חלק מהרגשות שמקבלים בגין סבאות. את האושר הראשוני הזה נתנו לנו נואי והוריה, אנחנו מברכים אתכם בשמחה ובאושר, בבריאות ואהבה ומאחלים לך: שהכל יהיה כרצונך!                                           "שבוע טוב"!

למרות שפורים הוא חג שאינו אהוב עלי, כמה ציונים קטנים על מהות החג.
שאלה ראשונה: איך זה, שבמגילות הגנוזות שנמצאו במערות קומרן לא נמצאה מגילת אסתר?התשובה: אנשי כת האיסיים, שכתביה נחשפו,לא קיבלו את מגילת אסתר כחלק מכתבי הקודש ולכן פורים לא נכלל בין חגיה של הכת.
שאלה שניה: מה ייחודו של פורים?ייחודו, שהוא תושייתה של אישה אחת!, אסתר, משבט בנימין שהפכה להיות האישה החזקה באימפריה הפרסית (לא מזכיר לכם את 'סיפור יוסף' במצריים?) בכך שסיכלה את מזימת המן להשמיד את כל היהודים.
פורים הוא החג היהודי היחיד המתפצל ליומיים רק בגין המקום בו כל אחד נמצא במועד החג. בכל הערים שהיו מוקפות בחומה בימי יהושע בן נון חוגגים יום מאוחר יותר. ירושלים! ודאי, ובספק, צפת, טבריה, חברון, ויפו. לגבי טבריה (יחס מיוחד) הויכוח הוא אם הכנרת נחשבת לחומה או לא. הסיבה שמציינים את הערים מימי יהושע בן נון נובעת מכך, שבימי אחשוורוש מרבית הערים בארץ ישראל היו הרוסות.
ואחרון הפעם,קיימים שלושה איסורים בפורים הנקראים דווקא ברוח חיובית: שמחה– משמע אסור להספיד. משתה –משמע אסורה תענית.
יומטוב–משמע אסור לעבוד.

בפרשת "תרומה" התבקשו בני ישראל לתרום איש-איש, משפחה-משפחה לתרום כיכולתם "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". במילים אחרות אלוהים מוכן לשכון בין בני ישראל (דבר שאינו מובן מאליו) רק אחרי שישקיעו מאמץ רב בהכנת משכנו ולכן מצרף את רשימת ה"חומרים" שצריכים ל'היתרם' להקמתו. שימו לב, אלוהים הידוע ברוחניותו דורש דרישות חומרניות בלבד. אינו דורש הכנה רוחנית, אינו דורש לסלק את האלילים, אינו דורש לימוד, חיזוק האמונה או קיום מצוות. הוא מבקש פאר והדר כיאה ל"מלך". אבל, אמרו חכמים, יש פן אחד יפה לתורם ולתרומה: "אפשר לקחת ממך את כל מה שיש לך, את הכסף, את הבית ואפילו את חייך, אך אי אפשר לקחת ממך את מה שכבר נתת".      ואצלינו.. הראייה, שגם אם הפסדנו 150 מיליון, לא לקחנו חזרה את 600 האלף עד מיליון, שאנו תורמים מדי שנה לחברה שמחוצה לנו. ממש, כדברי החכמים.
ועוד משהו לפורים:
1. לפי חז"ל מה הייתה תגובת העצים, כשנודע שהמן עומד להיתלות? כולם סירבו, עץ, עץ ונימוקיו, חוץ מהארז.
2. לפי חז"ל מה למד המן מאביו? להיות ספר ובלן! הוא, אכן רחץ את מרדכי וסיפר שערו לפני שהרכיבו על הסוס.
שבוע טוב!