"שבועטוב" (371)

23.3.19   ט"ז אדר ב' תשע"ט

כולם שמחים בחגיגת הפורים, מה לצהלה זו?
מהו הסיפור שבגינו חוגגים?

להלן מגילת אסתר בעשר מערכות:

מערכה ראשונה – משתה אחשוורוש

1.מסיבה ראוותנית סוגרת שלוש שנים לשלטונו של אחשוורוש.

  1. המלכה ושתי מסרבת לצו המלך לבוא ולהציג את יופייה בנשף.

3.יועצי המלך ממליצים להרוג את ושתי ולהביא אישה אחרת במקומה.

מערכה שניה –  אסתר הופכת למלכה.

  1. שליחים נשלחים ברחבי הממלכה (127 מדינות) לחפש מועמדות למלוכה.
  2. נערה יהודייה בשם אסתר (הדסה), אחייניתו של מרדכי, נלקחת לבית המלך בפרס, כמועמדת.
  3. דודה, מרדכי מדריך את אסתר להסתיר את מוצאה היהודי.
  4. אסתר נבחרת ומוכתרת למלכה.
  5. מרדכי מצותת לבגתן ותרש הזוממים להרוג את אחשוורוש. הוא מגלה לאסתר שמספרת לאחשוורוש. מתכנני ההפיכה נתלים.
  6. מערכה שלישית – עלייתו של המן הרשע.
  7. אחשוורוש ממנה את יועצו המן לתפקיד משנה למלך וחובה על כולם להשתחוות לו
  8. מרדכי מסרב להשתחוות.
  9. המן זועם ונשבע להתנקם ולהרוג את כל היהודים בפרס.
  10. המן משכנע את אחשוורוש להשמיד את היהודים. והמלך מפרסם צו על כך.
  11. הפור נפל, המן קובע את התאריך להשמדה לי"ג באדר.

מערכה רביעית– משימתה הגורלית של אסתר.

  1. מרדכי קורע את בגדיו ולובש שק ואפר לאות אבל.
  2. מרדכי שולח לאסתר העתק של הצו ומבקשה להשתדל אצל אחשוורוש.
  3. אסתר מבקשת ממרדכי שיבקש מכל היהודים לצום ולהתפלל להצלחתה בטרם תפנה למלך.

מערכה חמישית – המהלכים של אסתר ורוגזו של המן.

  1. אחשוורוש מקבל את אסתר בשמחה ומבטיח למלא אחר כל בקשותיה.
  2. אסתר מבקשת משתה פרטי עם המלך והמן.
  3. אחר המשתה המן פוגש במרדכי המסרב להשתחוות.
  4. זרש, אשת המן, מציעה לתלות את מרדכי והמן מכין את הגרדום.

מערכה שישית – ראשית המהפך.

  1. המלך סובל מנדודי שינה ומבקש לעיין בספר זיכרונותיו.
  2. המלך קורא על ניסיון ההתנקשות בו ונזכר שמרדכי לא תוגמל.
  3. המן מבקש לתלות את מרדכי.
  4. המלך מצווה עליו להלביש את מרדכי בגדי מלכות להושיבו על סוס ולהובילו ברחבי שושן הבירה. המן רותח מכעס.

מערכה שביעית: – איך גלגל מתהפך.

  1. במשתה השני , אסתר מגלה למלך על יהדותה ומספרת למלך שהיא ובני עמה עומדים להירצח.
  2. אסתר מצביעה על המן העומד מאחורי המזימה.
  3. המלך תולה את המן על הגרדום שהכין למרדכי.

מערכה שמינית – המהפך הושלם.

  1. מרדכי ממונה למשנה למלך במקום המן.
  2. צו מלכותי מתיר ליהודים להרוג את כל מי שינסה לפגוע בהם ואסתר מבקשת מהמלך יום נוסף לנקמה.

מערכה תשיעית – בה יסופר על ימי פורים.

  1. י"ג, י"ד וט"ו באדר נקבעים לחגיגות נס ההצלה – שהם ימי פורים.
  2. עשרת בני המן נתלים.
  3. מרדכי קובע את מנהגי החג – סעודה חגיגית / משלוחי מנות  /  מתנות לעניים  /  קריאת המגילה.

מערכה עשירית – ימי שלטונו של מרדכי.

  1. פרס פורחת תחת ימי שלטון מרדכי כמשנה למלך.
  2. תקופת כהונתו מונצחת בדברי הימים של אחשוורוש.

ומהשמחה והצהלה הכללית לשמחה פרטית שהיא חגיגת יום הולדתו של לי! במה נברכך נכד מוצלח שלנו, שתרבה עוד נחת, עוד שמחות, עוד הבנה ועניין בכל שתפגוש בדרכך, עוד חברים בביה"ס ובקבוצת הכדורגל שלך והעיקר הרבה אהבה במשפחתך הקטנה והרחבה. צמח וגדל! ושנזכה לראותך יותר.

"שבוע טוב"!

"שבוע טוב"(370)

16.9.19   ט' אדר ב' תשע"ט

לאבא.

40 שנים חלפו מאז מותו של אבא. אני חושב שבהחלט אפשר לומר שאני ממשיך את המורשת שלך, את האמונה שלך בבחירת דרך חיים ובדברים החשובים בהם עסקת. אני חי את הקיבוץ שאתה וחבריך הקמתם, אני מחזיק באידיאולוגיה בה דגלת בחייך, בעבודה קשה ברפת ובמטעים, בחינוך, בתרבות, בפעילות ציבורית, ובאמונה ביצירת חברה צודקת והיות אדם טוב יותר בחברה הזו, שחיה בפועל את ה'פראזות' הנאמרות בקול, באכפתיות שלך בכל תחום ובכל מקום, להיות משמעותי ונחשב בבית הקיבוצי שלנו ובתנועה. אני ממשיך לדגול בתרבות החילונית המתחדשת ומחדשת שלך, בלתת ערך למילים. הייתי מאוד רוצה להיות נוכח בשיחות עם נכדיך על תרבות בקיבוץ בו חיים 4-5 דורות, על תנ"ך, על מחול וספורט. אני ממשיך בדרכך לראות את הכלל, את החזון, את הרעיון כעיקר. אני לומד שנים רבות וודאי היית גאה בי על לימודי בתנ"ך ויהדות. לפני כל חג, אני מנסה להביא את מסר החג היהודי לקיבוץ באמצעות טכנולוגיה שלא הכרת. כמוך יש בי סקרנות והתעניינות בתחומים רבים. לדאבוני, עם כל רצוני, אני לא מסוגל להביא את משפחתנו, ולו פעם אחת לכך, שנסב כולנו יחד בסדר פסח הקיבוצי, שאותו יצרת, בנית וכללת בו את כל משנתך! שבו באה לביטוי אהבתך ומורשתך לשלב תרבות יהודית מהעבר עם תרבות מתחדשת. אבל החשוב ביותר שלמדתי ממך, זה להיות ולעשות הכל עם האישה. כך אתה נהגת עם אמא וכך אני עם רעיה, כמה שיותר ביחד!. זיכרון קטן ואופייני מהעבר: כשהייתי בא ל'חדר' הייתם מכינים לי תה. אתה מחמם את הספל, אמא מכינה את עלי התה בכפית מחוררת, אתה שם את הסוכר, אמא מוזגת את המים ויחד אתם מגישים לי את כוס התה, כשאתה נושא את הספל ואמא את התחתית והכפית לבחישת הסוכר. תמונה בלתי נשכחת.  במה לא הצלחתי? אין לי את מאור הפנים שלך לכל אדם באשר הוא, אין לי את הנעימות והחיוך את הסבלנות והסובלנות בלפגוש כל אחד וליצור איתו קשר.  אין לי את הידע המקיף שהיה לך ואני לא מצליח לשמור כמוך על קשר חברי עם אנשים צעירים, עם וורשאים לשעבר, עם אולפניסטיות, עם אנשי רוח ואפילו עם אנשים שעליהם היית אומר: "הוא לא חכם גדול ולא טיפש קטן". במה הצלחתי יותר ממך? שיש לנו משפחה גדולה: 5 ילדים "מסודרים", 15 נכדים ונינה, ממש חמולה! שאני כותב לא על 'הרמס בייבי' ואוהב את הכתיבה. וגם… שאני כבר מבוגר ממך בעשר שנים, בינתיים בריא שמח ומאושר ושיש לי את רעיה אתי כמעט 70 שנה ביחד. היית מורי ורבי, היית לי דמות מופת באורח חייך, באהבתך, בזוגיותכם, בדבקותך ברעיון ובמימושו, היית לי מצפן ומצפון ותמיד אני מתגאה בך על היותך אבי! … ואפילו כתבתי עליך כמה סיפורים.
עברו 40 שנה אני זוכר ומזכיר אותך ומאוד מתגעגע אליך ואל אמא.

ביקור
מבקר את הורי
בבית העלמין הקיבוצי
מהלך בשבילים עטורי הירק
מכיר כמעט את כולם,
מייסדי הקיבוץ בשורות הראשונות
מצבותיהם כהו מטחב ושנים.
קברי לוחמים ממלחמת השחרור
מצבותיהם צבאיות למהדרין.
חברי פזורים בין השורות
חלקם מצבותיהם כבר דהו
וחלקן רעננות ולבנות.
משפחות צמודות, זוגות-זוגות
בחייהם ובמותם לא נפרדו.
לא מעט טייסים נמצאים כאן
עודד, שאול, חנן, דני ורוני
שורטות בי נסיבות מותם.
הולך בין הקברים
כל אחד וסיפורו,
נזכר ביפי קומתם, בתבונת דבריהם.
משקה את הפרחים ליד הוריי.
עוגמה נופלת עלי, רגלי כושלות,
מתיישב על ספסל.
זוכר אותך אבא
מלמד אותי לקרוא בגיל ארבע
נמאס לך לספר לי סיפורים
הספר הראשון שנתת לי לקרוא
היה האיליאדה,
אני מעריץ את הקטור גיבור ילדותי
זוכר אותך עצוב על משבתי ילדותי
ושמח בהישגי הזעירים.
את אמא מנסה להפריד
כשהתלקחו ויכוחים פוליטיים.
מסתכל על חלקת הקבר שבחרתי
ממתינה בסבלנות
שתמתין

עמרם ושמואל

"שבוע טוב" (369)

9.3.19   ב' אדר ב' תשע"ט

נפתח באירוע החשוב של השבת, ה- 9.3.19, שהוא יום הולדתה של נואי! שהיא בכורת נכדינו. אני זוכר את היום בו נולדה כיום בו דרגת האושר קפצה מדרגה. אני לא אספר זיכרונות, רק רוצה לאחל לך שתגשימי את חלומותיך, רצונותיך ומאווייך ובלו"ז שתבחרי. החגיגה האמיתית היא בעצם של הורייך (כי את לא עשית כלום כדי להיוולד). נברך בחום גם אותם ואת איתן ואת תומר מכל המשפחה. אוהבים אותך ומחבקים אותך באהבה ענקית,  ואל תפסיקי לרקוד!
שלושה דברים הם בעיני בגדר חציית קו אדום:
1. מילים רעות על צ.ה.ל
2. מילים רעות על הקיבוץ
3. מילים טובות על "יורדים"
כיון שזכיתי לתגובות על מה שכתבתי בעניין דברי שבח וטפיחה על הכתף על "יוצא" קיבוצנו שזכה בפרס בארה"ב, אני רוצה להעיר, להאיר ולהבהיר את דעתי. לפני שנים, בן קיבוצנו, שהיה גם ידיד אישי שלנו, קצין בדרגת סרן, מ"פ בחטיבת "הראל", לא חזר מחו"ל למלחמת ששת הימים. כתבתי לו מכתב תוכחה זועם על כך, וקיבלנו ממנו מכתב הסבר ותירוץ שהסתיים במילים "אאושר אם אכן אובן", וזה גרם לנתק רב שנים בינינו. ב- 67' לא היו יורדים רבים ולמלחמה באו רבים מהם, והוא לא. היום יש כל כך הרבה 'יורדים' שכמעט ואיננו עוסקים בתופעה. כי, באמת, למי אכפת מה הם עושים ואיך הם מתנהלים פרט למשפחותיהם. כל ניסיון להצביע על הישגיהם עם החינוך שקיבלו, עם הקיבוץ, עם המדינה וכד' הוא מגוחך. בסרט שהשתתפנו בו בערוץ הראשון לפני שנתיים, נשאלתם על ילדיכם ועתידם בקיבוץ ובמדינה. אני זוכר ששיר אמר (והוא לא דיבר הרבה): "הילדים שלי עוד קטנים, אני לא בטוח שיישארו בקיבוץ אבל דבר אחד אני יודע- שיחיו בארץ" במילים האלה, באופן שנאמרו, הרגשתי שגנים זה לא מים, הזדהיתי בגאווה עם דבריו! אני רק אולי קיצוני בתגובתי, אני חש ניכור כלפי מי שירד מהארץ ואני חושב שלחברה ערכית כשלנו, אין שום סיבה לומר שהישגיהם הם בשל היותם בנים שלנו.  לברך את בני המשפחה בחצר בוודאי שיש מקום, אבל בפומבי? ולהתגאות?? ובהזדמנות אחזור לדוברי הרעות על צ.ה.ל ועל הקיבוץ.
לפני שבועיים תמהתי מה יש לאלוהים ש"קרע את הים" להתעסק בנושא התרומות האישיות למשכן. הפעם אני תמה (בהתייחסות לפרשת "ויקהל") מה יש לאלוהים הרוחני, המופשט כל כך, להתערב בעיצוב המשכן ולתת הוראות מדויקות לבצלאל בן אורי, הוראות אדריכליות ממש היורדות לפרטי פרטים שכללו תכנון הנדסי, סוג החומרים ממנו ייבנה, סגנון הקישוטים, כמות הפיתוחים, גם מעץ, גם מבד, גם מאבנים טובות, שילוב של לוחות עץ ויציקות זהב וכסף ואפילו סוג העץ, עץ השיטה. ואני שואל איפה מצאו כל כך הרבה עצי שיטה במדבר, שהיום כמעט ולא נמצא כאלה. וכל ההוראות לעבודה הגדולה הזו באות בפרשה מיד אחרי תזכורת המצווה של שמירת השבת: ששה ימים תיעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון.
"שבוע טוב"!