"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
30.10.21 כ"ד חשוון תשפ"ב
הביטוי "מיטת סדום" המבטא מצב שלא ניתן לעמוד בו, למה הוא מתכוון? מאיפה בא? הוא בא מפרשת השבוע "ויירא". אבל אתחיל מהתחלה: סדום הייתה עיר רשעים. בפרשה שלנו אלוהים מחריב אותה בגלל התנהגות לא מוסרית של תושביה וחטאיהם הרבים. ודוגמה: בגמרא מסופר שכאשר היה מגיע אורח לעיר היו מלינים אותו על מיטה מיוחדת שנועדה לאורחים. אם המיטה הייתה קצרה מדי למידות האורח, היו מקצצים את רגליו עד שיתאימו למיטה ואם היה נמוך וקצר ממידות המיטה, היו מותחים בכוח את אבריו עד שהתאימו, העיקר שמידותיו ייכנסו בדיוק למיטת- האורח. וכך נולד הביטוי המפורסם המסמל רוע ורשע – "מיטת סדום".
לפניכם צילום פסל "הקיבוצניק" של וויסהוף אמן רב תחומי ופסל בן 83 שחי ברמת השרון. פסל שאני מזדהה עם מראהו ואמירתו מהרקע ועד לנשיאת פרי עמלו על כתפו, אני מזדהה עם התמימות וטוהר ארשת פניו, בגדיו ונעליו על רקע מבני הקיבוץ. היום כבר אי אפשר לפסל דמות בסגנון כזה. התבוננו בפסל האם יתאים בעיניכם למקרא הקטע הבא: אם הייתי מגיע לשיחת הקיבוץ שדנה בחידוש דמותה של המזכירות המורחבת (המח"מ) הייתי אומר ומספר למה יש לשמור על מוסד חברתי כזה:
המח"מ הוקמה על ידי דור המייסדים כגוף חברתי מתוך צורך ליצור 'מוסד' מיוחד שאינו תלוי במוסדות ה'ביצוע' של חיי הקיבוץ השוטפים, מוסד מיוחד שדן בבעיות רגישות, אישיות ופרטיות המובאות בפניו. וקבעו שסיכום הדיון מועבר ישירות להחלטת השיחה ואישורה. השיחה מקבלת את הסיכום של המח"מ או דוחה את מסקנות המח"מ מבלי לפרטן ותוך שמירה על צנעת הפרט/המשפחה. לאחר הצגת העניין, נקבע, שלא יתקיים דיון בשיחה ולא יוגש ערעור כלשהו. ככה נבנה תפקיד המח"מ והנוהל מול השיחה. מידע אישי, אני יודע וזוכר, שלמעלה מ- 95% מההמלצות שהובאו לאישור השיחה אושרו לאורך השנים. לא היה לנו שום 'מוסד' שזכה לאימון מוחלט כזה. כמזכיר בארבע קדנציות לאורך השנים, אני זוכר שלפעמים "השתגעתי" מהחלטות המח"מ (המזכירים הם המארגנים את ישיבות המח"מ) לפעמים חשבתי שאינן צודקות או נכונות, אבל כעבור זמן נוכחתי שה'מוסד' הזה בו יושבים חברים שיש להם ניסיון קיבוצי רב (שלידם צעירים מתנסים), תבונה, וראיית דברים שלא נובעת מלחץ שיקולי העניינים השוטפים, הבוערים, מביאה להחלטות נבונות ונכונות לקיבוץ ולחבר שהביא את בעייתו. עם כל השינויים שהקיבוץ עבר ועובר במשך השנים, בדמוקרטיה כשלנו חשוב מאוד לקיים את ה'מוסד' הייחודי הזה, את הקשר הישיר, האובייקטיבי, הבלתי תלוי לשיחת הקיבוץ. ואפילו אם יתעורר 'כעס' במוסדות הביצוע שאופן עבודתם שונה מאוד. ואם הבנתי נכון את הפירסום לקראת השיחה, נראה/משתמע שיש מציעים להעביר מוסד חכם ורגיש זה לידי סמכות המזכירות (הביצועית), לסיכום: אמנם הקיבוץ השתנה ומשתנה מאוד מאז, אבל תפקיד המח"מ הכרחי במבנה האירגוני-חברתי שלנו וצריך לשמור את עצמאותו.
ולסיום, ברכות לסיון ליום הולדתה. בין הברכות הכל כך שגרתיות וכל כך כנות כמו אושר, בריאות, נחת ושמחה מסתתרת גם משאלה פשוטה: שאנחנו רוצים לפגוש בך יותר ולא רק בענייני הבריאות שלנו שבהם את עוזרת מתי שצריך, והשיר הוא בשבילך:
"שבוע טוב"!
שבועטוב 