ברכות לשיר ליום הולדתו. שמחה, נחת, אושר ואהבה (מי צריך יותר) שתשרנה תמיד בביתכם.
השבת התחלנו שוב לקרוא את פרשות השבוע מבראשית. ז.א. חזרנו 5775 שנים לאחור. אתייחס לכך מזווית אחרת מהמקובל. מתי היחסים עם אלוהים הפכו מיחסי 'שותפים' ליחסי 'עובד- מעביד'. מכל הכתוב אנחנו מבינים שאלוהים ברא את האדם בדמותו וכך גם הרגיש אדם בגן העדן. הוא היה שותף מלא של אלוהים בהתנהלות בגן-עדן שניהם חוו את הראשוניות. יצירת חוה מאדם באה להעצים את האידיליה השוררת במקום. אלוהים ואדם היו שותפים לכל היצירה הגדולה הזו עשו הכל תוך התייעצות בכל צעדיהם. עד שבא הנחש המפתה עם התפוח ולראשונה אלוהים התמודד עם המושג 'עצמאותו' של אדם. שהרגיש אלוהים שהשותפות הולכת ומתפרקת, תפש יוזמה ונקט בצעד קיצוני: גירוש! אדם לא הספיק להגיב ולהילחם על מקומו ואז היחסים הפכו ליחסי "מעביד – עובד". כנראה שאלוהים לא יכול היה להיות שותף , תמיד קודקוד! אדם לא הביא מנחות לאלוהים, את זה עשו בניו קין והבל ועל כך גם נרצח הבל. השמתם לבכם לכך, שקין היה הראשון שהביא ביכורים? (פרשנות קצת מורכבת, לא?)
אחרי קבלת נואי לחברות בקיבוץ (ונתתי ביטוי להתרגשותנו האישית וגם מהעובדה שהיא מהדור הרביעי הבוחר בקיבוץ כדרך חיים, שהוא סימן נפלא להמשכיות) הייתה לי הרגשה לא נוחה ועדיין יש לי כזו, נדמה היה לי שבהצבעה על קבלתם לחברות של בנינו שגדלים כאן כל חייהם, נוצר עיוות מסויים בהתייחסות אליהם מול ה'נקלטים'. פיתחתי תיזה האומרת: הבנים מקבלים פחות קולות "בעד" מאשר הנקלטים שזה עתה הגיעו אלינו, כי לבנים המצטרפים, יש הורים/סבים שחיים כאן שנים רבות והנה יש הזדמנות, ל"חיסול חשבונות" ישנים איתם, שבאים לביטוי בהצבעה על קבלת בניהם.
איך בדקתי? הוצאתי את כל השמות שהובאו להצבעה בכללפי (בנים ונקלטים) לחברות בשנים 2012, 2013 ו – 2014 ומכאן הוצאתי: 1. כמות כללית של המצביעים. 2. סך קולות ה'בעד' הכללי ובאחוזים. 3. סך קולות ה'נגד' ובאחוזים. ומה מצאת תשאלו? כאן העברתי את ה"חומר" לאבלין המומחית בניתוחים סטטיסטיים וכעבור מספר ימים קיבלתי מאבלין את התוצאות המראות שאין הבדל בין שתי קבוצות אלו. (בנים/ות ונקלטים/ות). בשלוש השנים אלה (2012-2014) התקבלו לחברות 31 בנים ובנות הקיבוץ ו – 21 נקלטים ונקלטות. הנקלטים בממוצע קיבלו 92.707% בעד! ואילו הבנים קיבלו 92.675% בעד! מסקנה: אין הבדל בין שתי הקבוצות! ואילו במספר המצביעים בכללפי, בממוצע, יש הבדל. עבור הנקלטים הצביעו 309.42 קולות למועמד ואילו לבנים הצביעו רק 289.77 קולות. אני יודע ש'ממוצע' מושפע מנתונים קיצוניים ואינו כולל את כל המרכיבים של הסוגיה, אבל "קפץ" לי משהו בולט לעין, שאיני יודע להסבירו: 1. האם זה בגלל שהבנים הם "שלנו" כל חייהם, אז קיימת אדישות ולכן החברים לא באים להצביע עבורם? או לתמוך בהחלטתם? 2. אולי כבר לא חשוב לנו, כציבור, נושא קבלת החברים החדשים? יש לנו כבר 8 מבני הדור הרביעי שהתקבלו לחברות! לכן הראוי לבדיקה הוא האחוז הנמוך של סך המצביעים (קצת יותר מ- 50% מכלל החברים). ההצבעה על מי יהיו שותפיך לחיים, מעידה במידה רבה על האכפתיות והמעורבות. אולי כדאי לחפש שיטה הצבעה אחרת, שתכלול מספר משתתפים גדול בהרבה? האם כשהקלפי היה במקום אחד, בחדר האוכל, היו תוצאות יותר גדולות של מספר המשתתפים בהצבעה? ואולי אפילו לשנות את השיטה לגבי הבנים/ות בכלל ולומר: אם עד גיל 30 כל בן/ת רשאי לחזור לקיבוץ, אז למה להצביע עליו/ה בכלל, שיתקבל אוטומטית מתאריך שובו או שנה אחרי שובו כשכוונותיו ברורות ומוצהרות על ידו. נגעתי בתחומים שבעצם אני לא מתכוון להיכנס אליהם.
שבועטוב 