ככל שנודה יותר על מה שיש- נבין יותר שיש על מה
17.10.26 ו' חשוון תשפ"ז
פרשות "בראשית" ו"נח" מספרות לנו את קורות האנושות מבריאת האדם ועד כינון מערכת היחסים המיוחדת בין אלוהים לאיש אחד= אברהם. וזאת באמצעות ארבעה סיפורים: אדם וחוה, קין והבל בפרשת "בראשית" ו"נח ודור המבול, ומגדל בבל, בפרשת "נח". נבחן אותן על פי מונח "האחריות" שאנחנו מרבים לדבר בו! אחריות אישית של אדם כלפי עצמו, ואחריות קולקטיבית הכוללת ערבות הדדית. באכילת התפוח אדם הטיל את האחריות על חוה וחוה על הנחש, שניהם מכחישים את אחריותם האישית. בסיפור קין והבל, קין אינו מכחיש את אחריותו האישית, הוא מתכחש לאחריותו המוסרית בבחינת הוא מודה שרצח אותו, אך שואל "למה לא? ככה בא לי"! סיפור נח ה'צדיק התמים' שנועד להציל את החברה האנושית, נועד לגבש את האחריות הקולקטיבית, אך הוא מציל רק את עצמו ואת משפחתו ואת החיות שהכניס לתיבה. חוסר ראייתו את החברה סביבו, החברה (הרעה) בקירבה הוא חי, לא העסיקה אותו. אי לקיחת אחריות גם על אנשים אחרים, מצביעה על כך שהיה אדם פשוט, חסר מוסר, שסופו מתואר ש"הוא מתבוסס באוהלו שיכור ועירום". סיפור מגדל בבל הוא שונה ואינו עוסק באחריות. ביהדות, האחריות מתבטאת בלעשות את מצוות האל, אבל לא רק הייתה אכזבה של אלוהים מהאנושות הייתה גם אכזבה של האנושות מהבורא, שהביאה את 'בליל הלשונות' את כל בני האדם, לבניית מגדל בבל, בניין שיגיע מהארץ לשמיים, סופה של הפרשה הוא שאלוהים החליט לא לנסות להשמיד את יצירתו אלא לשנות גישה ולהתבסס מעכשיו על אדם אחד, איתו ודרכו יהיה לו 'עסק' ואז… הופיע אברם!
טיק-טוק מול בוק- טוק
ב- 1440 המציא גוטנברג את הדפוס והחל עידן חדש לאנושות. לא רק "תורה" שבעל פה, לא רק סיפורים שעוברים מפה לאוזן, או כתבים שאותם ידעו לקרוא רק בודדים. נפתחו אופקים חדשים לבני האדם. חוויות ותיעוד לדורות הבאים ומעל לכל – אפשרות כתיבה וקריאת ספרים לכל החפץ בכך, בכל תחום שהוא. ספרים בעלי צביון דתי ולצידם ספרים המספרים סיפורים ארוכים, שירה, אפוסים שלמים, ספרי אקטואליה וספורים שכולם פרי הדמיון. נוצרו רגעים אינטימיים בין הקורא והספר המודפס, הזדהות, התרגשויות, בכי, צחוק, רצינות, ולימוד. נוצר המפגש בין הסופר, הספר והקורא. עם תוכנו- העלילה והדמויות, עם מגע בו, אפילו לא עם ריח הדפוס. האם העידן זה עומד להסתיים אחרי יותר משבע מאות שנים? אנחנו עדים לתופעה שמספר קוראי הספרים הולך ופוחת ואת מקומם תופס המסך הקטן- הטלפון. נביט רק בנכדים, בנינים ונשאל מי קורא ספר? לטכנולוגיה ולדיגיטציה יש תפקיד בדחיקת הספרים. לקוראי ספרים, בדרך כלל, יש אורך רוח ונשימה ארוכה וכך גם ההנאה מהקריאה, המחשבות המלוות במשך ולאחר סיום קריאת הספר. אנחנו עדים לכך, שמדי שנה יוצאים יותר ספרים מאשר בשנה הקודמת. ולמה? אנשים רבים כותבים ספרים על חייהם שלהם. ברובם ספרי הנצחה. כיון שמרבית הספרים היוצאים לאור באים מיוזמה פרטית כך גם התשלום עבור הוצאת הספר מגיע ברובו מכסף פרטי. וכיון שהביקוש לספר בירידה מתמדת, המו"לים מוציאים פחות. האם זה איפיון של תקופה? עידן חדש ושונה? או תוצאה של חוסר בחינוך! ואולי גם וגם? בוק-טוק וטיק-טוק!
ברכות לתומי ליום הולדתו 'בר המצווה' שלו. בימים, שגם במקומותינו ה'ילדים ברי המצווה' כבר רוצים 'לעלות' לתורה, שמחתי שתומי בחר שלא לעשות זאת, שזה לא הדבר המשמעותי בעיניו וחשבתי שגם הורינו היו מרוצים מכך. והברכה הראשונה לך ילד/נער אהוב, היא: היה תמיד אתה, ובתכניותיך זכור תמיד, לפני שאתה טווה את דרכך, לזכור מנין באת. שתהיה מאושר באשר תהיה, שתאמין בדרכך ובעצמך וזכור שאנחנו, גם אנחנו הסבים שלך, אוהבים אותך ותמיד נלווה אותך.
ברכות לנישואיהם של שהם וזהר. זהו. סיפור הזוגיות רבת השנים שלכם נחתם בחתונתכם ועכשיו… העיקר עומד בפניכם במימוש הברית שכרתתם: ברית של אהבה וחברות, ברית של שיוויוניות, ברית של שותפות מאושרת, ברית של כבוד הדדי, וויתורים ופשרות, כנות, הבנה, הקשבה, סובלנות, הערכה, קבלה ונתינה. עשו את חייכם לסיפור אהבה!!!מאחלים לכם, באהבה גדולה, הסבים שלכם, המממשים זאת כבר 69 שנים. הברכות והאיחולים לסיון ולירן, למשפחתנו הגדלה, ולהוריו של זהר ולמשפחתו. מזל טוב גדול!!!
צילמה: רעיה
"שבועטוב"!
