"ככל שנודה יותר על מה שיש – נבין יותר שיש על מה"
4.11.23 כ' חשון תשפ"ד
ב"שבועטוב", התנתקתי מכל הסובב אותנו, והוא מוקדש רק לעצמי. השבוע חגגתי יום הולדת 90 ללא אירוע כלשהו, ממש כפי שרציתי. אין מתאים יותר בגילי מלהביט רחוק לאחור: ב- 1933 נולדנו במשמר העמק 11 ילדים. נקראנו קב' "סנונית" היינו הילדים הבכורים להורינו מייסדי הקיבוץ. היינו ילדי החינוך המשותף הקלאסי, היינו כל היום יחד, שיחקנו, למדנו, אכלנו, עבדנו וגרנו יחד. אהבנו את הלינה המשותפת, את המקלחת המשותפת את משק הילדים המשותף את החיים המשותפים. היינו ממש כאחים אמיתיים. קמנו יחד בבוקר היינו הולכים להורינו ל3-4 שעות, ושוב, חוזרים לבית הילדים לישון ביחד. השנים חלפו, סיימנו את לימודינו במוסד שירתנו בצבא , חזרנו הבייתה וכל אחד ניתב את דרכו האישית. הקמת משפחה, ילדים, עבודה, תפקידים, 60 ימי מילואים בשנה, אך נשארנו כאחים.
אנחנו דור של מלחמות: במלחמת השחרור כילדים מפונים, וכלוחמים, במבצע קדש, (נדהמנו לראות את הנשק הסובייטי מופנה כלפינו) ב'ששת הימים' (האופוריה הבלתי נתפסת שתפשה גם אותנו), מלחמת ההתשה, (ההפגזות הבלתי פוסקות מדי יום כמה פעמים) מלחמת יום הכיפורים ( המחדל הגדול) ושלום הגליל הראשונה (המלחמה שהחלה בזריקת אורז אוהדת ודובדבנים והסתיימה בבריחה). אך החוויה המשותפת הגדולה והעמוקה, שהותירה בנו את חריציה יותר מכולן, ששרטה בנו את שריטותיה, הסערה שקטעה לנו את הילדות המאושרת, הייתה המערכה על משמר העמק במלחמת השחרור ובמיוחד ההפגזה שנחתה עלינו ב'בית הגדול' והרסה לנו את הקיבוץ. מדי שנה מגיל חמישים עד שמונים, היינו מקיימים מפגש קבוצתי. שבו, תמיד היינו מגיעים לדבר, לספר על ההפגזה ההיא, רק שעם הזמן, כבר היו 24 גירסאות מה בדיוק קרה לנו, לקיבוץ שלנו ולמדינה שלנו בעקבות המערכה.
גיל 90 אינו סיבה לסיכומים מרגשים ול"מילות פרדה" זה סך הכל מספר השנים. אבל דבר אחד אני מוכרח לומר לכם: מגיל 17 הדמות המרכזית בחיי, שהיא אני ואני היא, ידעתם, היא רעיה! אשתי-רעייתי! שבזכותה הגעתי ליום הולדת מכובד שכזה. אוהבת, תומכת, מעודדת, חברה הכי טובה שלי, שיחד הגשמנו חיים כפי שבחרנו, איך שרצינו. ואני, אוהב אותה כל יום יותר. ליד שותפת כזו אוכל גם להגיע ל100!
"שבוע טוב"!
והנה ברכה שקיבלתי מכם:
עמרם יקר שלנו,
מנהיג
אב השבט
איש עקרונות
רודף צדק ושיוויון
משפחתי
וקיבוצניק מדם ליבך
לאיש כמוך צריך לאחל שרק תהיה לנו בריא, חזק שמח ומאושר, כי הכל כבר יש לך: משפחה לתפארת, חיים מלאים במשמעות ועשייה מתמדת, זוגיות מושלמת, מסירות מכובדת לכדורגל והעברתה בקפידה לדורות הבאים במשפחה ו…מעורבות בלתי פוסקת בעניינים אקטואליים בכלל וקיבוציים בפרט.
שרק תמשיך להיות ככה!
אוהבים אותך ושמחים שאתה שלנו-
מכולנו 💛
כתבה וקראה מיה, בביקורכם ביום הולדתי.
נ.ב. השבוע ציינו גם את יובלה של מיה ואקדיש לו מקום ראוי בשבוע הבא.
שבועטוב 