"ככל שנודה יותר על מה שיש – נבין יותר שיש על מה".
9.12.23 י"ט כסלו תשפ"ד
בזמנים אחרים, כשהייתי כותב על פרשת "וישלח" הייתי מתייחס בהרחבה למפגש המרתק בין יעקב לעשו. אך בימי פורענות אלה אתייחס לסיפור הנורא ב'פרשה', סיפור דינה בתו היחידה של יעקב אבינו. דברי תורה משווים בין אונס ורצח. הסיפור על דינה ה'עולה החדשה', שהגיעה עם משפחתה זה מקרוב לאיזור שכם, היוצאת מביתה "לראות בבנות הארץ" נתקלת בנסיך יפה תואר, בנו של המלך, שכם בן חמור שאונס אותה וחוטף אותה. יעקב אביה אינו עושה דבר עד שבניו, לוי ושמעון מבינים שצריך להצילה מידיו ויודעים שאין להתעמת ישירות לא עם שכם, לא עם המלך אביו ולא עם תושבי העיר. שכם התאהב בדינה ויחד עם אביו באים לבקש את ידה. (יש האומרים שהמעשה נעשה תוך כדי הסכמה מלאה מצדה של דינה שנשבתה בדמותו). שמעון ולוי, אחיה, שלא יכולים לשאת את החרפה, מטכסים תחבולה האומרת: "אנחנו מסכימים שאחותנו תלך עם שכם רק בתנאי אחד שימולו את 'עורלת בשרם' של תושבי שכם, שנענו לתנאי כצעד של כריתת ברית עם משפחת יעקב. 'הניתוח הצליח' וביום השלישי, ביום הכואב ביותר, באו שמעון ולוי ושחטו את כל הגברים הכואבים והמותשים של העיר, בעוד אחיהם בוזזים את העיר ומחזירים את דינה הביתה. יעקב מבועת ממה שמתרחש ומביע זאת באזני בניו והם אומרים לו את המשפט המפורסם: "הכזונה יעשה את אחותנו"? יעקב לא שוכח ועל ערש דווי בברכתו לכל בניו, בן אחר בן, הוא מקלל (לא מברך) את שמעון ואת לוי. תיארתי כאן פרשה חריגה שאיש אינו יוצא בה מוחמא. שכם – הנבל הראשי החוטף ואונס. אביו חמור, שאינו מגנה אותו. שמעון ולוי אשמים במעשה אלימות מחריד, האחים הבוזזים, דינה עצמה, שנהגה בפזיזות בעוזבה את הבית ויעקב – שאינו מתערב. הפרשה כולה אינה 'מסכמת' את העניין ומשאירה את הקורא במחשבותיו שלו. זה מקרה האונס הראשון בתורה וסיפרתי עליו, כי זוועות המלחמה הנוכחית חושפות אותנו לראשונה בהיסטוריות המלחמות שלנו גם למקרי פגיעה מינית מחרידים, שאמנם אירעו בגוש עציון במלחמת השחרור, על ידי 'הלגיון הערבי' אך לא בשאר המלחמות. הקשר המוצג בסיפור דינה, בין האונס למלחמה ושפיכות דמים מקבל היום ביטוי מוחשי שקשה לשאת. דברי התורה המשווים בין אונס לרצח נעשים ברורים וחדים יותר. ליבנו לנפגעות ולנפגעים המתהלכים/יתהלכו בינינו, בתקווה שיהיה בנו הכוח לשמוע את קולם ושיעמוד להם כוחם להמשיך בחייהם בעתיד.
אנחנו מצויים במסגרת ימי חג החנוכה. חג החנוכה הוא החג המסורתי שאינו מופיע בתנ"ך, אלא בספר 'המכבים'. המאבק בין היהודים ליוונים נמשך שבע שנים בלבד (167 – 160 לספירה).
המרד של היהודים ביוונים היה על רקע גזירות הדת הקשות שהוטלו עליהם על ידי אנטיוכוס. המרד פרץ במודיעין ושיאו היה בכיבוש ירושלים וטיהור בית המקדש מסימני עבודת האלילים. המאבק בין היהודים ליוונים היה מאבק דתי ותרבותי ולא מאבק לאומי. ניצחון החשמונאים היה גם חידוש הריבונות היהודית בארץ ישראל. ומה אמרו חז"ל על כך? הם המעיטו במשמעות הלאומית והצבאית של חנוכה והדגישו את המשמעות הרוחנית והדתית של החג: נס פך השמן והדלקת המנורה. חז"ל הם שקבעו את מסגרת שמונת ימי החג ואת טקס הדלקת נרות חנוכה בכל אחד מימי החג. מהמאה השנייה לספירה, אנו חוגגים את חג החנוכה בשמחת הילדים מדי שנה.
ולברכות: ברכות חמות במיוחד, לאיתן ליום הולדתו. ראשית, נאחל בריאות! ובהמשך אושר, שמחה ואהבה. כאבי נינותינו תומר, יהלי וקרני ועם נואי כמובן. למדנו לאהוב אותך ולהרגיש ממש כמו סבים שלך! ברכות לליאן ויהב על תחילת שנת הלימודים האקדמית – תשפ"ד. (בינתיים בזום) זו זכות גדולה וחובה גדולה ללמוד 3-4 שנים, נאחל לכם שתרבו דעת ושתיהנו מכך!!
"שבועטוב!" ו"חג חנוכה שמח!"
שבועטוב 