"שבועטוב" (617)

"ככל שנודה יותר על מה שיש  –  נבין יותר שיש על מה".

23.12.23   י"א טבת תשפ"ד

קינה:                                                                                                             
הרעיה שהיה לה בעל צעיר זועקת "בעלי"!
זו שהיה לה בן צעיר זועקת "בני"!
הבחורה זועקת "אחי"!
האם זועקת "בני"!
הבן הצעיר זועק "אבי"!

אין ספור קינות נשמעו, נשמעות וכנראה יישמעו בעקבות אסונות טבע ומלחמות – אדם. הן אינן רק תיאורי הרס, אלא גם תיאורי רגשות שמתעוררים בעקבות ההרס והמוות. רעיה, שיש לה אוסף ענק של שירי זיכרון הראתה לי את הקינה הזו שייחודה בכך שנכתבה לפני כ- 4000 שנה (1800 לפנה"ס) על גבי לוח טין  בשפה השומרית ובתרגום לאכדית. כמה שהקינה הזו מתאימה גם לימינו אלה  וזה אומר שאין חדש תחת השמש.

מתוך פרשת השבוע "מקץ" שני דברים על יוסף:
1. גם מתהומות אפשר לעלות מעלה-מעלה. חיי יוסף לא היו פשוטים. הוא התייתם מאמו בהיותו ילד קטן. אחיו שנאו אותו והתנכלו לו כל הזמן, בן 17 הושלך לבור. במצריים עבד בבית השר- הסריס פוטיפר, וכשלא נענה לחיזורי אשתו הושלך לבור הסוהר המצרי, משם, בשל חכמתו ויכולתו לפתור חלומות, עלה לגדולה והיה למשנה למלך. בעצם, מה זה אומר? שכל אדם בהתאם ליכולתו יכול להתקדם ולהגיע לפסגות בחייו.
2. יוסף היה "הבוכה" הגדול בתורה – הוא בוכה כשהוא פוגש את אחיו לראשונה, הוא בוכה כשהוא שומע אותם מדברים, הוא בוכה כשהוא נפגש עם אחיו הצעיר בנימין, הוא בוכה כשהוא נחשף לאחיו, הוא בוכה כשיעקב אביו מגיע למצריים ובוכה כשהוא נפטר. אנחנו גדלנו שמנהיג, לא כל שכן מנהיג חזק, אינו מביע רגשות ברבים. יוסף המשנה למלך מרשה לעצמו להביע את רגשותיו מבלי לחשוש וזה לא עשה אותו פחות גבר ופחות מנהיג, אולי יותר.

מתחילים לסכם את 2023, ראשית, מה אירע בקיבוצנו, בנהלל, ב- 1923, לפני 100 שנים? על פי "60 שנות חיים של מאיר צור". הקיבוץ ממשיך את חייו על אף התסיסה – הקונפליקט בשיחת הקיבוץ בראש השנה תרפ"ג בין ה"אינטלגנטים" וה"עממיים" (לא כתוב מהו) שכתוצאה ממנה עוזבים עשרה חברים את הקיבוץ. 3 לינואר- עובדים בלקט אבנים (עבודת דחק). 20 בינואר-  גשם, בוץ, עוני, מבשלים על גבי כיריים מאולתרים, בעיקר תה. 21 בינואר- יום הולדת לקיבוץ- נשף צנוע.  25 בינואר- חוסר עבודה, עוסקים בספרות ובמוזיקה, אין כסף. 26 באפריל- נולד הבן הבכור אוריאל לינקובסקי-לין. 7 במרץ- נשף פורים. 25 במאי- דיון על הטיפול המשותף בילדים. 5 ביולי- חוסר עבודה מוחלט- יוצאים לטיולים. 21 ביולי-  נולדה אמירה אוברווגר- קנטור. 10 לאוגוסט- משיגים עבודה בבניין. 29 בספטמבר –  נולדה יעל שטרייזנד-פלקון. 20 באוקטובר-  נולד איתן בזנר -בן אור. 15 בנובמבר- שיחת קיבוץ על השאיפה להתיישבות. 15 בדצמבר- חברים אחדים נשלחים להכשרה חקלאית למקווה ישראל  ולבית אלפא. ומה ייזכר וייכתב על שנת 2023 בעוד מאה שנים?!

"שבועטוב"!