"ככל שנודה יותר על מה שיש – נבין יותר שיש על מה".
12.10.24 י' תשרי תשפ"ה
לציון השביעי באוקטובר 2023, אני מביא את השיר שקראה עופרי בשן ביום הזיכרון. השיר נלקח מהרשתות ושם מחברו לא ידוע.
יום כיפור תשפ"ה – קצת יהדות:
א'. היום ג' תשרי הוא "צום גדליה" ולמה נזכרתי? כל שנה ביום זה אביו של מיכאל אייזנשטדט, קרוב משפחה של רעיה שהיה מטלפן אליה ומזכיר לה מדי שנה את הצום הזה… ומיכאל המשיך לקיים את הנוהג הזה. בשבוע שעבר נפטר. היה אדם מדהים, חביב, בעל חוש הומור מיוחד וחבר נהדר, קורא נאמן ומגיב של 'שבועטוב'. כל מפגש איתו היה ממש חוויה. מנהל האופרה שנים רבות. איש צעיר בן שישים + ועצוב לנו. לזכרו הסבר קצר, מה ועל מה 'צום גדליה'? גדליה בן אחיקם, מונה על ידי הבבלים לאחר חורבן בית ראשון, להיות הנציב המופקד על היהודים. לקראת ראש השנה גונב לאוזניו שאדם בשם ישמעאל בן נתניה, מקנא בו על התפקיד אותו הוא ממלא, עומד לרצוח אותו, והוא לא האמין לשמועות. בראש השנה באו ישמעאל ואנשיו לברך את גדליה בן אחיקם ל'שנה טובה', קמו ורצחו אותו, את בני ביתו ואת השומרים עליו. מעשה הרצח גרם לבריחת היהודים שנותרו בארץ אחר החורבן, למצריים ועשרות שנים כמעט ולא נותרו בארץ יהודים. על כן הוכרז יום הצום הקרוי צום גדליה. זה היה הרצח הפוליטי הראשון בארץ.
ב'. בראש השנה, לאחר הסעודה, יוצאים את הבית, צועדים חגיגית למקור מים זורמים לקיים מצוות "תשליך". "תשליך" הוא טקס תפילה לראש השנה היחיד שנערך ביום זה מחוץ לבית הכנסת, שבו משליכים באופן סמלי את החטאים למצולות.. ואיפה זה התחיל? הכל התחיל במאה ה – 14 לספירה בארץ אשכנז (גרמניה) בה היה קיים מנהג שגויים ויהודים היו הולכים לאורך הנהר וזורקים אוכל לדגים ואמרו שבהזדמנות זו גם זורקים את חטאיהם למי הנהר. במשך הזמן שידרגו את 'תרבות הפנאי' הזו, נתנו לה משמעות דתית והחלו לקשור אותה לנביא מיכה (המורשתי) 740-670 לפנה"ס, שאמר: "ותשליך במצולות ים כל חטאותיכם". והמנהג הזה מתקיים עד היום.
ג'. חז"ל, ממש כמונו, נתקלו בצורך להגדיר בני אדם. אנחנו אומרים ראש ממשלה, שר, מזכיר וכיו"ב חז"ל הגדירו: אדם שיש לו תלמידים נקרא – רבי!, אדם שלתלמידים שלו יש תלמידים נקרא – רבן, ואדם שלתלמידים של התלמידים שלו יש תלמידים נקרא בשמו, ולכן הלל ושמאי לא נשאו תארים כלשהם ועליהם אמרו: "גדול מרבן – שמו!"
אני לא נוהג להגיב על הערות שאני מקבל בשמחה. אבל על הערה אחת בעקבות שלילת "ערך שוויון העבודה" אגיב. בהערה שקיבלתי נאמר שהרעיון ה"חדש" בא כיון שחברי הקיבוץ לא רוצים למלא תפקידים כיון שזה דורש מהם מחויבות ועבודה קשה מעבר ליום העבודה. הרעיון "החדש", שבצידו 'פיצוי', ישנה את התמונה. אם זה נכון, וקשה לי להאמין כי: מבחינת הפרט, זה נוגד את הרצון והדחף האנושי להתקדם בחיים כל הזמן, ומבחינת הקיבוץ…אצטט מהברכה של המזכירות בראש השנה: "…ואנו שמאמינים בשיתוף ושיוויון, בואו נודה על היכולת שלנו לשמור על הערך/ים הבסיס/יים שלנו בקיבוץ שיתופי".
השבוע ציינו 51 שנים למלחמת יום כיפור. מלחמה כבדת דמים, קצרת ימים לעומת 'חרבות ברזל', מלחמה מהמלחמות שחרטה חותמה בנו, דור המלחמות. לפעמים חולפת בי המחשבה איך מסתדרים היום בלעדינו? כשאני מסיים את הצעידה היומית שלי ומתיישב בכורסא אני מבין.
פינת הספורט (מור):
השבוע פרשו שני ענקי ספורט ספרדיים אנייסטה (כדורגל, ברצלונה ונבחרת ספרד)
ורפא נאדאל (הטניסאי הענק), אני מצדיע להם על מה שנתנו לנו, חובבי הספורט.
"שבועטוב"!
שבועטוב 