"שבועטוב" (709)

"ככל שנודה על מה שיש  –  נבין יותר שיש על מה".

20.9.25   כ"ז אלול תשפ"ה

פרשת השבוע "ניצבים" וכך היא מתחילה: "אתם ניצבים היום כולכם, ראשיכם שבטיכם, זקניכם ושוטריכם, כל איש ישראל. טפכם ונשיכם… מחוטב עציך עד שואב מימיך… כבר משלושת המשפטים הראשונים אנחנו רואים את ההיררכיה בעם בימים ההם. בני המעמד הגבוה, "ראשיכם שבטיכם, זקניכם ושוטריכם" כולם גברים כמובן, לאחר מכן המעמד הנמוך יותר : טפכם ונשיכם" והמעמד הנמוך ביותר: "חוטבי עציך ושואבי מימיך". למעשה, על פי סדר התארים בטקסים העתיקים, יכולנו ללמוד גם על סולם נערכים של החברה והקהילה בכל דור ודור. להבדיל מהחברה 'העתיקה', אם האירוע היה מתקיים היום היו כמובן פותחים ב"גבירותי ורבותי" קודם הגברות ולאחריהן הגברים. אבל אז…  אצל חז"ל תארי הכבוד היו כמובן שונים: אדם שיש לו תלמידים נקרא: 'רבי', אדם שלתלמידים שלו יש תלמידים נקרא: 'רבן', ואדם, שלתלמידים של התלמידים שלו יש תלמידים נקרא בשמו. לדוגמה, הלל ושמאי, ועליהם נאמר 'גדול מרבן – שמו'. אגב, בחברה החסידית, האדם החשוב ביותר אינו 'הרב' אלא 'הצדיק' ואם אני לא טועה במדינתנו, נכבד יותר מעמד הצדיקים מזה של הרבנים הראשיים.

אבא ומאיר יערי בארוע המוזכר. שחזור תמונה באמצעות AI

בעיית המעמדות ומעמד המנהיגים הייתה, הווה וכנראה תהיה תמיד וגם בתנועתנו. שאלתי את אבא שלי איך יתכן שבגלל פעילות בתנועה הוא לא בא לראות אותי בחודש ראשון לחיי, הוא התנצל בחצי פה ואמר שלהיות בין ראשי התנועה משמעותו לוותר ולהקריב הרבה דברים. אמרתי לו ש"אני זוכר אותו עובד ומרכז את המטעים ולא זוכר אותו פעיל בתנועה". כדרכו, הסביר וסיפר לי, שכאשר חנכו את חדר האוכל ב"מוסד החינוכי של השומר הצעיר במשמר העמק" התקיימה בו ועידה של התנועה שעל הפרק היה נושא: 'הרוטציה במילוי תפקידים בתנועה'. ושם יערי אמר, אני מצטט מזיכרון, שכל חברי התנועה חייבים ברוטציה פרט לו ולחזן. אבא קם לדבר אחריו ואמר שזה לא מקובל עליו ואם כולם חייבים גם מאיר וחזן חייבים ברוטציה. בהפסקה, בעוד אבא ועוד חברים ישבו במרפסת ושוחחו, ניגש אליו מאיר יערי ופתח בצעקות: "אתה לא תהרוס לי את החיים, ברעיונות שאתה משמיע בועידה"! ואבא שהיה פעיל ב'חמישייה' הראשונה של התנועה אמר לו: "אם תתקבל ההצעה שלך, אני מפסיק את פעילותי מיד וחוזר הביתה". וכך היה… כעבור שנים אריה גילת מקיבוץ חצור שהיה המבקר של התנועה ומנהל "חבצלת", נתן לי את הצילום הזה ואמר לי: "שיהיה לך הצילום למזכרת, הערצתי את אביך על דבריו, חלפו שנים ואני לא מבין איך  עד היום אף אחד לא קם ודיבר כך בתנועה".

חבר שחזר מחו"ל אמר לי: "היו לי שבועיים של ניתוק מוחלט מהנעשה בארצנו ממש היה דרוש לי הניתוק הזה". הניתוק שלנו, ואנחנו מתנתקים (אסקפיזם) הוא בצפייה באליפות העולם באתלטיקה קלה ולראיה, צילום של רעיה מהטלוויזיה, קפיצת שבירת השיא העולמי בקפיצה במוט של דופלנטיס המלך!

המלך השוודי! צילום מהטלוויזיה: רעיה

וברכות לג'ני ביום הולדתה אנחנו מאוד אוהבים אותך ומאחלים לך, ראשית, בריאות טובה והרבה שמחה ונחת עם תימור והילדים (שכבר פורשים כנפיים)  שמעשירים  את חייך ותהיי מאושרת! ושתבואי אלינו יותר!

"שבועטוב"!