"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
22.7.23 ד' אב תשפ"ג
ימים אלה, בין י"ז בתמוז לט' באב, המכונים "בין המצרים", הם ימי האבל על חורבן בית ראשון ובית שני, מזכירים לנו בכל פעם מחדש איזה מחיר יש למלחמה פנימית שסופה היה חורבן וגלות. לימוד אגדות החורבן, היא קריאת השכמה כואבת וטראומטית. כל צד אוהב להשליך את האחריות והאשמה על הצד השני ו"מציתי הלהבות הם אף פעם לא מהצד שלי" ובואו ניזכר שרבן יוחנן מנהיג הפרושים (שמהם התפתחה היהדות הרבנית) קרא לאחיין שלו אבא סיקרא, ראש הבריונים, ושאל אותו עד מתי ייהרגו יהודים ברעב בגלל שריפת האסמים שאתה מארגן והוא השיב בכנות: "אם אעצור את המהלך, המחנה שלי יהרוג אותי". אמירה מוכרת וידועה לאורך ההיסטוריה. כנראה שגם בימים ההם וגם בימים האלה קיימות שתי ישויות, השולטים המכתיבים בבחינת "המדינה זה אני", ומתנגדיהם המכונים בוגדים, אנארכיסטים ושמאלנים, כשחברות שלמות עוברות דה-לגיטימציה. אנחנו קרובים מאוד לנקודת אל-חזור, ויש חשש שבאין הבנה מינימלית בין הישויות, רק "אמיל גרינצוויג" חדש, אולי, יעורר שוב את האחווה, הסולידריות והאחריות, נראה לי שהיום אנחנו הולכים ומתקרבים למימוש שירו של אריק איינשטיין: "ארצי מולדתי, את הולכת פייפן,
שברת לי את הלב לחתיכות קטנות.
היה לנו חלום ועכשיו איננו,
אני כל כך עצוב ובא לי לבכות…"
פרשות השבוע "מטות" ו"מסעי", האחרונות בספר "במדבר" מספרות על סוף המסע של בני ישראל במדבר לפני הכניסה לארץ ובהן פירוט של ארבעים ושניים המסעות במשך ארבעים שנה. הסתיים עוד חומש. וכאן המקום לעצור ולחשוב מה קרה בתקופה הארוכה הזו כדי להפיק לקחים לקראת הכניסה לארץ. ההשהיה הזו, אחרי ארבעה חומשים "בראשית" "שמות" "ויקרא" ו"במדבר", חומשים מלאי אירועים ועלילות. אנחנו נכנסים לחומש האחרון "דברים" ספר שכולו דיבורים, כולו נאום הפרדה של משה מעם ישראל. המילים "חזק, חזק ונתחזק" בסופו של כל חומש, כוונתם לחזק את עצמנו על שסיימנו לקרוא את ה"ספר", וה'נתחזק' מתייחס לקריאת הספר הבא.
ולברכות: לאן ביום הולדתה נאחל אושר, שקט, מיצוי שפע כישרונותיה בכתיבה, בציור, במוזיקה ובלמידה, הצלחה גדולה בכל שתבחרי לעשות… ובייחוד בקבלת אהבתנו.
ולספיר ליום הולדתו: אנחנו שמחים לשובך הבייתה מהשירות הארוך שלך. מתחילה תקופה חדשה שגם לה יש יעדים ואתגרים חשובים. מאחלים לך שתהיה שמח, מאושר בהגשמת שאיפותיך, שתמצא את מקומך באהבה גדולה… מכל המשפחה ונזכה שתבוא לבקר אותנו יותר.
"שבועטוב"!
שבועטוב 