"שבועטוב"(603)

"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה  –  זיכרון זה גם פרספקטיבה"

נעמי שמר אולי התכוונה וכתבה הספד לאדם, אך אני מביא אותו כשיר "הספד" לתשפ"ג, שיר 'סיכום' קצר של שנת תשפ"ג במדינתנו ובקיבוץ שלנו. זו הייתה שנה כבדת ימים, שנה קשה, שנת הרבה ריב ואי הסכמות, אי נחת. שנת מחלוקות. שנת גזענות, שנה של קרע עמוק שנה שאין בה חברות טובה. שנה ללא מוצא, עם מעט מאוד תקווה. כל זאת בניגוד גמור לשנה הטובה שעברה עלינו, ועל משפחתנו ונמנה את השמחות שהיו לנו: ציינו 32 ימי הולדת, מור השתחרר מהצבא בראשית השנה וספיר בסיומה, אורי סיימה שנת שרות וליאן חזרה אלינו. קרן ושיר עברו לבית חדש בתחילת השנה נואי ואיתן עשו זאת  בסופה, וגם שהם עברה דירה, ורעותי ויהב גם הם. ולכולם לשביעות רצונם., ישבנו ב- 50 אר' ערב של מוצאי שבת וכתבנו 52 'שבועטוב' והחשוב מכל שזכינו בעוד נינה. רעייתי ואני הוצאנו ספר "היינו ילדיכם ואתם הורינו", ועשינו המון דברים שאהבנו. הייתה לנו באמת שנה טובה!
יש לי מלא תקוות ומעט אמונה בשנה החדשה, ואני מרבה לחשוב על הצפוי לנו בשנה הבעל"ט. אבל היום הוא יום חג ונמלא פינו רק באיחולים וייחולים לשנה חדשה: שתרבה בה בריאות טובה, האהבה, הצחוק, השמחה, החברות, השותפות, ההקשבה אחד לשני וההבנה שמותר שיהיו חילוקי דעות ואפילו קשים. ולקיבוץ שלי, בצניעות: "ככל שנודה יותר על מה שיש, נבין יותר שיש על מה!" 
ואוסיף שנה טובה ומאושרת!  לג'ני שהיום יום הולדתה, שתהיה לך באמת שנה שמחה, שנה מבורכת ומאושרת! שאין כמוך הראויה לה, עם תימור וארבעת המופלאים שלכם, וגם אתנו, עם כל המשפחה שלנו.

אסיים בקטע מהשיר "שנצחק" של נועם חורב:
שנצחק,
צחוק כזה חזק  /  שיהדהד עד למרחק.
שנצחק,
מבדיחה של חבר בעבודה  /  מסצנה משוגעת בסרט  / 
משטויות שפולטת ילדה  /  ממערכון של ארץ נהדרת.
שנצחק מעצמנו  /  ועל עצמנו  /  שנשחרר את המחנק
בכינו השנה כבר עד גדותינו  /  הגיע הזמן שנצחק!