"ככל שנודה יותר על מה שיש – נבין יותר שיש על מה".
13.1.24 ג' שבט תשפ"ד
בשבועון "זמן קיבוץ" מ- 4.1.24 נכתב ואני מצטט: "בשנים האחרונות רכש משמר העמק רבע ממניות "ריקור", (עין חרוד איחוד) רבע ממניות "ברמד" (עברון וסער), רבע ממניות חברת ההדברה הביולוגית "ביו-בי" (שדה אליהו) וכן אחזקות באגודת "בננות חוף" (שדות ים, החותרים, בית אורן ועין כרמל). קיבוץ משמר העמק בחר שלא להגיב על הידיעה. סוף ציטוט. על כך אני מברך! רציתי לשוחח עם מי מהעובדים שלנו במפעלים המשותפים, אבל לא מצאתי מישהו כזה. עבורנו אלה הם מקורות הכנסה בהם אין צורך ב"פרי עמל כפיים", בעבודה ממשית, אלא בהם רק 'כסף עושה כסף'.. הגידו לי, האם זו המטרה שלנו בחיים? האם רק להעלות עוד ועוד את רמת החיים שלנו? ורק לעסוק בצריכה? זה מדכדך והדכדוך הזה מעורר בי געגועים לקיבוץ שהתבסס על ענפי חקלאות שבהם "כבשו" את הקרקע ממש ויצרו יש מאין, ולצידו את מושג הבטחון, להגן על עצמנו, ואת החינוך המשותף ואת התרבות הייחודית. זה היה חזון!! הבסיס לכל זה, הייתה העבודה! עבודה עצמית. קיבוץ סוציאליסטי לחלוטין. ומה החזון היום? והתשובה היא לא "זמנים חדשים זמירות חדשות".
בראשית היה זוג, גבר ואשה ונולדו להם 3-4-5 ילדים וכולם חיו ביחד, עם השנים הילדים גדלו ונישאו לבני/ות זוג והביאו 3-4 ילדים וכולם הכירו את בני דודם בדור השלישי. ישבו ביחד בשבתות שיחקו ביחד וגם הם מצאו בני ובנות זוג והביאו לעולם 3-4 ילדים וגם חיו במקומות שונים וכבר לא הכירו את כל 'בני הדודים' רק ידעו שהם קיימים, הלכידות המשפחתית הולכת ומתפוגגת. וכך עוד דור ועוד דור. המשפחה גדלה, מתפרשת לענפים שלא תמיד כבר זוכרים את הגזע ממנו נוצרו. איך התהליך שתיארתי לפניכם מתנהל אצל יעקב (אבינו) עם שנים עשר בניו ובתו בחמולה? יש גם סכסוכים פנימיים בין המשפחות והמשפחה מפורדת ומפוזרת, יש ניכור ואפילו אלימות. כבר לא נפגשים בשבתות וחגים וגם לא בלוויות. כתבתי זאת כדי להסביר שמשבעים בני משפחת יעקב שירדו מצריימה, כעבור 430 שנה 'יצאו' את מצריים שישים ריבוא שכולם ממשפחת יעקב אבינו. אבל מה בכל זאת ליכד אותם? היה זה פרעה שלא הבין שהגורם המלכד את כולם הוא האויב המשותף, שלנוכח קיומו התלכדה כל המשפחה מחדש. פרעה היה הראשון שכינה את המשפחה העצומה הזו: "עם"!. בניגוד לשיר של אמיר גלבוע, אדם לא קם פתאום בבוקר ומחליט שהוא עם, עמים מתהווים בתהליך ארוך שמתחיל בתא משפחתי קטן, שגדל למשפחה מורחבת, לחמולה, ומהאוכלוסיה הגדולה הזאת נוצר חיבור היוצר עם אחד. האם תהליך כזה עברנו בשנה האחרונה ששיאה היה במלחמת "חרבות ברזל'? התלכדות של עם שסוע וקרוע נוכח אויב אכזר במיוחד? ימים יגידו!
ואי אפשר לסיים בלי ברכות לרומי ליום הולדתה. במה נברכך שתשיגי את כל מה שאת רוצה להשיג, שתצליחי בבעיטותייך בכדורגל! שתרבי בחברים וחברות, שתלמדי בהצלחה! שתהיי ילדה שמחה, משמחת ומאושרת – במשפחתך הקטנה עם ההורים ואחייך ובמשפחתך הגדולה.
שלכת…
"שבועטוב"!
שבועטוב 