"שבועטוב" (622)

"ככל שנודה יותר על מה שיש  –  נבין יותר שיש על מה"

27.1.24     י"ז שבט תשפ"ד

פרשת השבוע "בוא" מספרת על שלוש מכות מצריים האחרונות: 'ארבה', 'חושך' ו'מכת בכורות'. אז ככה: סיפור מכות מצריים הוא למעשה סיפור על משא ומתן מתמשך בין משה (ואהרון) לבין פרעה על יציאת מצריים, סוג של מו"מ אלים, פעם יותר פעם פחות, שמגיע לשיאו אחרי המכה התשיעית, מכת 'חושך'. שלאחריה פרעה אומר למשה : "לא רוצה לראותך יותר, יאללה, צאו כבר, רק תשאירו את רכושכם בארץ גושן" ומשה מסרב. ויותר מכך הוא אומר לבני עמו, בנוכלות מחושבת: "לכו ותשאלו לכמה ימים מהמצרים את כל כלי הכסף וכלי הזהב שלהם" תוך ידיעה ברורה שלא תחזירו אותם. (מהם נוצר מאוחר יותר עגל הזהב). מיד אחרי 'מכת בכורות', משה אמר, "זו מכה שלא תשאיר בית במצריים ללא מת, פרעה יישבר ואנחנו נצא את מצריים". 'מכות מצריים' הן סיפור אכזרי ב'הגדה', ואני, כאב הסדר, הנהגתי שקריין יקרא את המכה והציבור יחזור עליה, כדי להפוך את קטע זה למעין 'משחק' (ואבא אמר שעל ידי כך אני נותן דגש יתר ל'מכות' ב'סדר' עצמו). האכזריות היא בכך שהנפגע העיקרי היא אוכלוסייה חפה מפשע, אוכלוסייה בלתי מעורבת שאינה קשורה לעניין שעליו נלחמים. זו דרכה של כל מלחמה לאורך ההיסטוריה. כל מלחמה היא אכזרית, זה נכון וזו עובדה גם במלחמות הצודקות שלנו.  לדוגמה, עשרים וששה אלף איש ואישה נהרגו בצד של החמאס ב'חרבות ברזל', בהם כעשרת אלפים אנשי חמאס, ז.א. שעל כל חמאסניק שנהרג, נהרגו 1.6 אזרחים בלתי מעורבים. פוטין אמר שלא אכפת לו אם באוקראינה היחס יהיה אחד לחמישים בלתי מעורבים. במציאות אין מלחמות סטריליות, זה דין המלחמות, מימי מלחמות ה'ציידים', ולפחות מאז 'מכות מצריים' ועד היום.
עוד כמה דברים שכדאי לזכור ביום הולדת לקיבוץ. 
מבנים שנותרו

1. באר א' (ליד המוזיאון) נחפרה ב- 1927 

2. הבריכה הגולשת ב- 1931.       

      3. רפת א' (הכולבו) ב- 1932

4. הבית הגדול (1932)

 5. חדר קריאה (המזכירות לשעבר) ב- 1934 

6. העמדה מ'המאורעות' (מאחורי הבית של אבי פז) ב- 1934

וגם חדר האוכל של המוסד, בתי העוגן , המקלחת הציבורית והמכבסה ב- 1936
(בתקופת מלחמת העולם נבנה במכבסה ה"סליק")

העצים שנותרו:

1. האלון הזקן   

2. עצי האורן הראשונים ביער ניטעו ב-1927 

3. פלפל בכות (ליד קיר המקלחת הציבורית (היום מאפיית עוגות.
ניטעו כמה עצי פלפל סביב צריף חדר האוכל ב- 1930

4. שדרת הברושים ניטעה ב- 1932 

 5. שדרת הדקלים. (ניטעו 64 עצי דקל ב- 1936, מהם נותרו 32

"שבועטוב"!