"ככל שנודה יותר על מה שיש – נבין יותר שיש על מה"
22.6.24 ט"ז סיון תשפ"ד
פרשת השבוע "נשא" היא הפרשה הארוכה ביותר מבין פרשות התורה. ויש בה 176 פסוקים. 70 מהם עוסקים בפירוט קורבנות הנשיאים אבל אורכה נובע מכך שיש בה קטע החוזר על עצמו כמעט במדוייק 12 פעמים, כמספר שבטי ישראל. ולכן פרשה זו הוכרזה גם כפרשת ה'שעמום' במיוחד לאלה שבאים לבתי הכנסת בשבת זו, שעליהם להקשיב לדברי משה ולנסות להבין למה היה כל כך חשוב למשה רבנו לחזור על אותם הדברים שוב ושוב.
לפני 70 שנה ב- 1953 "חנכתי" עם גדעון שניר את המוסד שנקרא "חדרי חולים". בהנהלת גניה ופסקה. הייתי ב'סדיר' וחליתי בגריפה, (שפעת בעברית) באותה שנה גרתי עם מנחם שלח ועודד הרפז ב"וובל" בשכונת הצעירים. אמרו לי: תיכנס לח"ח' זה המקום החדש של חולים בקיבוץ. ומיד ביטלו את העבודה המייגעת לחלק אוכל לחדרי החברים החולים. חלף זמן רב בו לא הייתי במקום, ששינה את שמו ל"בית גילעד". הגעתי למקום מדהים שלא ידעתי שהוא כזה. מצאתי שם "גן עדן" קטן, מצאתי שם את רוח הקיבוץ הקטן שלנו, שבתי לעולם הוותיק, שהמאפיין והעיקר שבו הוא הלתת ולא הלקחת! ממש כמו בשיר. מקום בו ניתנת תשומת לב לכל צרכיך, לכל רצונותיך ובקשותיך. מצאתי מין 'חברותא' קטן יותר שיש בו פעילויות מגוונות, חוויתיות ותנועתיות ליושביו. מחגיגות בחגים, שירה משותפת, הרצאות, מלאכת יד וחוגים שונים. מצאתי מקום ששורה בו רוח מכבדת ומכובדת, רוח של חברות אמיתית וכנה. ומצאתי בו גם את 'הגשמת' דרך החינוך שקיבלנו בילדותנו ונעורינו, ובצורה היפה והאצילית ביותר, הגשמת הסיסמה "אחוות עמים". מוסלמים, בדואים, דרוזים ויהודים באי חוץ וחברי קיבוץ, כמובן, צוות מופלא שהתקבצו לעבוד במקום היקר הזה וכולם ראויים למילות שבח ותודה. סבר פניהם, החיוך, העבודה הקשה והשעות הרבות והכל… בדאגה לנו… ממש חלוציות! זה לא יסולא בפז והרבה מעבר לסיסמא ולשאיפה המגולמת: ב"אחוות עמים". מעל כל המצויין כאן, קיים צוות מנווט האחראי על כל המערכת הטובה הזו: עמוס ארזי המנהל את כל זאת, וחוה הלפרין, הסמכות והאור בתחום הבריאותי של באי הבית. שמעתי שאומרים שהשהייה בבית הוא מקום של סוף הדרך. מה שחוויתי שזה מקום לכל מזור זמני, זה מקום גם להרגיע את נפשך. הפעם אין לי מילים להביע את תודתנו, הערכתינו והרגשותינו, וד"ל.
שוב היום הארוך ביותר בשנה, המבשר לנו שהגיע יום הולדתו של מור העושה כעת את דרכו מהודו לתאילנד. מה נאחל לך נכד אהוב ,שתמצה את הימים הנפלאים האלה עם עידן על אדמות זרים , ספוג לתוכך, תספגו לתודעתכם כל מה שנראה , גם שונה, גם שווה וגם זר, מוזר ותמוה. חטוף וטרוף את הניתן בשנה יוצאת דופן שכזו, בלעו מה שאפשר וכמה שיותר. שנה כזו לא תחזור!…
אוהבים אותך כל כך ומחכים בסבלנות לשובך/ם.
"שבועטוב"!
שבועטוב 