"שבועטוב"(643)

"ככל שנודה יותר על מה שיש  –  נבין יותר שיש על מה".

29.6.24   כ"ג סיון תשפ"ד
"פסח שני" הוא חג "הטמאים" מיהו טמא? למה טמא? ומהו "פסח שני". טמא בימי המקרא נקרא כל מי שהמוות פקד את ביתו בימי החג ולכן לא יכול היה להקריב את קרבן הפסח. הכינוי "פסח שני" מקורו באחת המצוות הפחות מוכרות בתורה. זו מצווה חריגה ויש הצדקה מיוחדת לקיומה. והיא באה דווקא מהעם ולא מאלוהים. התקבצו "הטמאים", אלה, שלא יכלו לחגוג את הפסח כהלכתו, והיו מנועים מלחגוג ולהקריב קורבן, וטענו לפני משה, שהם רואים את קורבן הפסח לא רק כחובה אלא כזכות שאוי לו לאדם שתמנע ממנו. חודשים ספורים אחרי מתן תורה העם מבקש ממשה פרשנות מרחיבה על החוקים שהוא עצמו נתן. העם רוצה לשמור על חוקי הטומאה והטהרה ורוצה גם להקריב את קורבן הפסח. איך עושים זאת? משה, כשאין לו פתרון, פונה לאלוהים, שמשיב לו בערך כך: "שיעשו מה שהם רוצים אך שיציינו את הפסח בארבעה עשר של החודש העוקב", ומאז, בי"ד באייר עורכים פסח שני לאלה שלא ציינו את חג הפסח ולא הביאו קורבן. הם רשאים לאכול הכל אך בערב יאכלו מצה. 'פסח שני' הוא בעיקר דוגמה שנקרתה לעם היהודי לחדש מצווה שאינה רלבנטית יותר, מאחר ובוטלה העלאת קורבנות. אך נותנת הזדמנות למלא תכנים חדשים לחיים 'יהודיים מלאים'. ובימינו, ראו נא פלא, רבים מהמציינים את 'פסח שני' הם מארגוני הלהט"בים (שהרימו את דגל ה"טומאה" החדש) המתכנסים לציין  'פסח שני' במסגרת חוגי בית, ומארחים חברים, מספרים על חייהם גם כמי שמנהלים אורח חיים דתי, ומחדשים מצווה עתיקה למנהג חדש שיאפשר הכלה לאלו שהם בשולי החברה" … (סוף ציטוט).

במרוצת הזמן אנחנו חוזרים וחושבים על 'נחל עוז'. אני חושב גם עלינו שלאחר המבצע הנהדר של אימוץ נחל עוז. לאחר שיחת הקיבוץ הנרגשת בה החלט על שהותם אצלנו לאורך השנה, פניתי ל'דמות מרכזית' והצעתי להקים צוות שיחשוב על "היום שאחרי", שלא יהיו בו בעלי תפקידים זולת, אולי, אחד המזכירים, אלא של חברים (היום אומרים- אזרחים) שאכפת להם, שיהיו מוכנים ורוצים לעסוק בנושא ולחשוב על הקיבוץ שלנו מתוך ראיית התקופה וההשפעות הנלוות. אחרי שנאמר לי שזה רעיון יפה, יותר לא שמעתי דבר. תחשבו על זה.
אנחנו מברכים את כל נכדינו ונינתנו לסיום שנת הלימודים תשפ"ד ומאחלים לכולכם חופש נעים, מעניין ומשמעותי! מאחלים לכם שגם תנוחו ותגיעו רעננים לשנת הלימודים שתבוא עליכם רק לטובה.

אחד הדברים שרוממו את נפשנו השבוע היא הפגישה של ליאן, שחר, מור ועידן בתאילנד, ספציפית, על חופי קופנגן … עם הצילום המשותף ששלחו.
צעירים! יפים!! ואוהבים!!!