"ככל שנודה יותר על מה שיש – נבין יותר שיש על מה".
14.9.24 י"א אלול תשפ"ד
השבוע שוב שמענו פעמים רבות: ש"המצב נורא ואיום, אני עוזב את הארץ, אבל… עוד לא עשיתי דרכון זר". שמעתי גם קול אחר האומר: "אלה אנשים חסרי תודעת מולדת". האם זה כישלון של החינוך?
פרשת השבוע "שופטים" מאוד דומה לימינו אנו. "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך… וישפטו את העם משפט צדק. לא תטה משפט, לא תכיר פנים ולא תקזז שוחד… צדק, צדק תרדוף" (אז מה?…). אף שהפרשה מתחילה בהגדרת תפקיד השופטים והשוטרים כוונתה היא דווקא למעמד הכוהנים והצבת גבולות למעורבותם של הכוהנים גם בדברים שאינם בתחומי הדת. (משהו השתנה?…) הפקעת סמכויות השופט לידי הכוהנים, לא נבעה מכך שהכוהן חכם מהשופט אלא מכך שהשופט מונה/נבחר ואילו הכוהן קיבל את תפקידו בירושה. נושא השוחד הטריד מאוד כבר בימי 'המדבר' ומופיע במשפט : "השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים" במילים של היום, גם לשופט הגדול יכולה להיות תאוות בצע ותאוות רכוש, ואילו הכוהן, נקי מאלה ולכן אינו יכול להיחשד בתאוות בצע. על כל פסיקה שלו יקבל בדיוק את אותו גודל נתח מהקרבת הקורבן, ואינו צריך לעמוד בפיתוי כלשהו בפסיקת דינו. כל זה כמובן מתייחס רק לתקופת 'המדבר'. כי חל שינוי גדול בהתנהגות הכוהנים כשהתנחלו בארץ. ועל כך בהזדמנות אחרת.
בשיחת טלפון שאל אותי חבר מי לדעתי היה האיש החשוב ביהדות, מלבד משה רבנו. סיפר, שהוא יושב עכשיו בבית קפה עם חברים והם מתווכחים על כך. עניתי שלדעתי יש כמה וכמה דמויות חשובות, אך לדעתי, רבן יוחנן בן זכאי הוא האיש. בקיצור ריב"ז. איך הגעת אליו? שאל, השבתי לו שזה האיש, ש'קרא את המציאות עוד לפני חורבן בית שני ב- 70 לספירה, והבין מה עומד לקרות'. הוא הצליח לצאת/להימלט בארון קבורה מירושלים הנצורה והלך ליבנה. שם הוא הקים מרכז רוחני ומשם הוא שינה את פני היהדות: מעם שעוסק בטקסים ובקורבנות בבית המקדש לעם שבמרכז חייו הלמידה, לימוד התורה. בפועל, הפך את בתי הכנסת כתחליף ל'מקדש' בעבודת הקודש, הפך אותם גם למקום התכנסות, למרכז חיי הקהילה. בזכות השינוי במהות היהדות שהנהיג, עם ישראל התקיים, כעם, אלפיים שנים בגולה. הוא קטע אותי ואמר משהו כמו: "כאן אף אחד לא שמע עליו" ושיחתנו תמה. אני מניח שיש שיחלקו על דעתי ויציעו 'מועמדים' אחרים.
עד כאן ענייני 'רוח' וכעת ל-'חומר'. באנו ל'חג האוכל' על הדשא הגדול ביודענו שלא האוכל ילהיב אותנו. באנו וראינו פעילות רבה. ראינו המון אנשים שמחים ובימים רעים אלה זה היה מאוד מרענן ושונה. לצאת לרגע מטרדות היום, רגע להתנתק מהמועקה. נכון, שסביב אוכל קל לרכז אנשים ולגבש אותם ליחידה. היו הרבה אנשים, הרבה שמחה והרבה רעש! נראה לי שהיה זה אירוע נכון במקום הנכון ובזמן הנכון. מגיעה תודה למארגנים ולכל הרבים שהיו שותפים בהכנות ובהגשת האוכל בדוכנים.
ולפינת הספורט (למור): לראשונה בחיי צפיתי במקצוע ספורט שלא שמעתי עליו עד לאולימפיאדת הנכים: "כדורשער"! משחק בין שתי קבוצות, שבו יש שערים גדולים מהרגיל ושלוש(ה) עוורים מכוסי עיניים צריכים להבקיע גול ממרחק, בזריקת יד, מול קבוצה יריבה של שלושה עוורים שלא רק זורקים אלא גם מגינים על השער. משחק שהוא מעין שילוב בין באולינג וכדור יד. צפיתי במשחקי נבחרת הנשים שלנו, באולימפיאדת הנכים, ששיחקה נהדר וזכתה במדליית הכסף. שאפו!!!
"שבועטוב"!
שבועטוב 