"ככל שנודה יותר על מה שיש – נבין יותר שיש על מה".
8.2.25 י"ז שבט תשפ"ה
להלן פרק בהיסטוריה שלנו, שלא מרבים לספר עליו. מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, 1936-9 שכונו "המרד הערבי". שפרצו כדי לאלץ את ממשלת בריטניה להפסיק את העלייה היהודית לארץ בעקבות המתרחש באירופה, לאסור על מכירת קרקעות ליהודים ולהקים ממשלה ערבית- פלסטינית. ה'מאורעות באו לביטוי בפגיעות בדרכי תחבורה,, בתשתיות, השבתת נמל יפו, תקיפת חקלאים, הצתת שדות ויערות ותקיפת ישובים מבודדים. אחד מאלה היה קיבוץ משמר העמק, ישוב מבודד במערב עמק יזרעאל. משמר העמק השתייך לקיבוץ הארצי של "השומר הצעיר". תנועה שתמכה ב'הבלגה' כלפי פורענות הערבים, שלימים נקראה 'אחוות עמים', מתוך השקפת- עולם ואמונה להקים ארץ משותפת לשני העמים וקראה לדו-קיום. מול 'ההבלגה' קמה תנועת ה"תגובה", שפירושה לצאת להתקפות על הערבים מחוץ ליישובים. צ'ארלס וינגייט (קצין בריטי גבוה שאהד מאוד את התנועה הציונית ), היה הראשון שקרא להקים את 'פלוגות הלילה', כוחות שייזמו ויפעלו כנגד הערבים ויצחק שדה הקים את הפו"ש (פלוגות השדה). לראשונה במשמר העמק, בהנהגת המוכתאר אריה דיאמנט (שקראו לו 'שופר' ושהערבים קראו לו 'חוואג'ה סלים') החלו לדבר על 'תגובה' ממשית למעשי הערבים במקום 'ההבלגה' למעשי הפורעים. והיו ויכוחים אידיאולוגים על התפנית הזו בסוג הפעילות שלנו. אך ההתקפות על משמר העמק וזיכרון נטישת המקום ב1929, הביאו להחלטה נחושה: הקיבוץ לא יפונה בשום מצב ויתמודד מול הפורעים. אריה 'המציא' את תפקיד השמירה המוגברת בשדות ובחורשה, (כפי שנקרא היום 'היער'), להקמת עמדות בנקודות מפתח, (האחרונה שנותרה מאחורי הבית של אבי פז), להתגייסות כללית לכיבוי שרפות ולצאת למרדפים אחרי המסיתים והמציתים במשך כל שלוש שנות המרד הערבי, 'המאורעות' בפינו. 30% מהחברים הועסקו בביטחון. לפניכם רשימת אירועים קצרה לחודשים אפריל – יוני 1936 בלבד:
24.4: התקפה ראשונה על הקיבוץ. ירי בלילה ממרחק.
27.4: הצתת צריפים בלילה בחורשה.
1.5: עקירת 411 עצי חרוב וזית.
3.5: היער הוצת שלוש פעמים 411 עצים נשרפו.
4.5: הצתת היער, נשרפו 720 עצים.
5.5: חילופי אש עם מציתים ערבים ביער.
11.5: הצתות במקומות רבים. 1090 עצים נשרפו.
13.5: שריפת 4600 עצים ביער במקומות שונים.
28.5: ירי על הנקודה מההרים.
29.5: הצתה ביער נשרפו 1120 עצים.
11.6: הצתה גדולה ביער נשרפו 20.000 עצים.
כתוצאה משרפת ענק זו בא לביקור בקיבוץ הנציב הבריטי העליון ווקופ! שלאחר הפגישה עם אריה ומייטק שינה את מדיניותו בעמק וב- 20.6. שלח לקיבוץ 15 רובים ו-15 חברים גויסו לשירות ממשלת המנדט, כנוטרים(שנקראו גפירים). אז הופיע אצ"ג וכתב את כתבת השטנה שלו, ומישהי באה וראתה שכל החברים ביער והחברות בחצר הקיבוץ ושאלה לפשר העניין "איפה החברות בכיבוי השרפות?" ונענתה : "אנחנו מרטיבות את השקים שבהם מכבים את השרפות". בסתיו '36 הוכנסה לקיבוץ כיתת נוטרים קבועה, כוח האש של הישוב גדל, צעד שמאוד הקל על נטל ה'שמירות' של החברים.(המשך על אירועי 1937-9 בשבוע הבא)
לפרשת "בא". למה המצווה הראשונה, שניתנה לבני ישראל, עוסקת בעיצוב לוח השנה ולא במצוות הנראות חשובות יותר כמו "השבת" או "הקרבת קורבנות". על יציאת מצרים שהתרחשה באביב נאמר: "החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה". (שמות, י"ב ב') בהמשך הפך ל'ראש השנה למלכים", ז.א. לספירת שנות המלכות. אך העם נתן ביטוי שונה ללוח השנה, הלוח החקלאי, שתחילתו בחריש השדות , בציפייה לגשם וסופו באיסוף פירות הקיץ. השנה החז"לית, שהתאימה למזג האוויר באזורנו נחלקה לשניים: ימות הגשמים וימות החמה. השימוש בארבע עונות, לא הלם את דעת חז"ל, שמובנם במקרא הוא שונה: סתיו הוא שם נרדף לחורף, ואביב הוא שמו של שלב מתקדם בהבשלת התבואה. אולי המשמעות של השחרור מעבדות היא גם החופש לנהל את הזמן בהתאם לרצון?
"שבועטוב"!
שבועטוב 