ככל שנודה יותר על מה שיש – נבין יותר שיש על מה".
19.4.25 כ"א ניסן תשפ"ה
משהו על ליל הסדר שאיננו נותנים את דעתנו עליו. ליל הסדר הוא אירוע חינוכי מכמה בחינות. הראשונה היא ישיבה משותפת שהשיח הבין דורי הוא משותף. סבים הורים וילדים ביחד קוראים על יציאת מצריים, על היציאה מעבדות לחירות, על האביב ועל השלום. החשוב ביותר בהגדה הוא "והגדת לבנך" בו הילדים שואלים וההורים משיבים והילדים מקשיבים לתשובה לקושיות. בהגדה שלנו אין עוסקין ב"כנגד ארבעה בנים דיברה תורה" ומה הם אומרים/שואלים וצריך גם לתת הסבר לילדים. כי מה הם שואלים?: החכם: " מה העדות החוקים והמשפטים אשר ציווה אלוהינו מכם?" הרשע: "מה העבודה הזאת לכם?" התם: "מה זאת?" וזה שאינו יודע לשאול אינו שואל, כי חשוב לדעת לשאול. מתן תשובות והסברים לשאלות העולות בהזדמנות חגיגית בה נפגשים במשפחות, שלושה – ארבעה דורות, או בקהילות, לפעמים כבר כמעט לא מכירים אחד את השני, את דעותיהם, אורחות חייהם אבל זוכרים שפסח הוא חג ה'ביחד' של העם, הוא זיכרון משותף. לכן מתקבצים יחד ויודעים שהפעם הבאה בה יפגשו יהיה בליל הסדר בשנה הבאה. כך, מדור לדור. וכך, כל עם ישראל, בלילה אחד, כולנו מזקן וטף קוראים ועוסקים, בו זמנית, בהגדה, מזדהים עם היציאה מעבדות לחירות בסיפור ובשיר גם בהתאם למציאות המשתנה. ערב אחד ומיוחד. וכשאני שומע יותר ויותר, שיש 'בתים' בהם כבר לא קוראים ב'הגדה', אני תוהה איך הדורות הבאים ידעו איך היינו לעם, וגם בזכות מה עם ישראל שרד כל כך הרבה שנים. בקיבוץ, ליל הסדר היה אחד המרכיבים של ה'ביחד', של חוויה קיבוצית, שהיא גם חוויה חינוכית. זה היה החג היחיד שבו ישבנו במשפחות ועסקנו כולנו, לא בצרות היוםיום, אלא בקריאת ההגדה. קראנו ביחד, שרנו ביחד, גם השתעממנו לפעמים. אבל כשגדלים כאן ילדים שלא חוו אף פעם את חווית ליל הסדר הקיבוצי, זו מחשבה מדאיגה על עתיד החברה שלנו, על חינוך ילדינו.
ומשהו אחר לגמרי. מכתב הטייסים היה גם ביטוי לרבים שאינם טייסים. אחי, שמואל, טייס לשעבר ומפקד בכיר בח"א, בחר לכתוב מכתב אישי, מטלטל, למפקד חיל אויר ואני מפרסם אותו בהסכמתו: למפקד חיל האויר – מכתב אישי.
1. אני פונה אליך פניה אישית לאחר החלטתך לפטר את טייסי המילואים עקב מכתבם האחרון שבו הציעו להפסיק את הלחימה ברצועת עזה. כותב לך כטייס קרב ששירת שנים רבות כטייס קרב וכמפקד בקבע ובמילואים.
2. מה חטאו טייסי המילואים? האם הרעיון שלהם אינו קביל על חלק גדול מהאוכלוסיה? האם אינם אזרחי המדינה. מציע לך לעשות חשבון נפש אישי לפני שאתה מפטר מאות טייסי מילואים הממלאים את חובתם ואת התנדבותם. 3. הנימוק לפיטורים הוא שאסור לטייסים להשתמש בתפקידם ובתואר הצבאי שלהם בחתימה על המכתב. היכן נכתב שאסור עליהם הדבר? מי שמך להיות עורך-דין של הצבא? תפקידך הוא לפקד על החיל לא לשמש עורך דינו.
4. לעניות דעתי יש לך חלק נכבד וחשוב בהצתת זעם הטייסים על המלחמה עקב הדרך בה אתה מנהל את פעילותו של חיל האוויר במלחמה הגרועה הזו. חיל האוויר שבעבר הייתה לו פקודה מפורשת לא לפגוע כנגד ערים וכפרים מיושבים באזרחים. כן, בתקופה בה שירתתי כמפקד הבור של ח"א בזמן מלחמה ארוכה לשמצה, הייתה הוראה מפורשת לטייסים לא לתקוף בטווח של מאות מטרים משטח בנוי.
5. התוצאה של הסרת כל מגבלה היא שאנו בח"א הרגנו אלפים ואולי עשרות אלפים של אזרחים לא מעורבים במלחמה. אנו נישא על ראשנו כתם שחור שלא יכופר. בכל שנות חיל האוויר לא נהרגו כה הרבה אזרחים בהפצצות השונות. עליך כמפקד ח"א מוטלת אחריות עליונה להפצצות אלה.
6. הרג האזרחים הוא אחד הגורמים למכתב הטייסים. במקומך הייתי שולח מכתב הודייה לטייסים על שמצפונם נוקף אותם ואינם יכולים לעמוד במנגד לנוכל פקודות חסרות מוסר, חסרות היגיון, שאינן תורמות מאום להכרעת החמאס.
7. מאחר שהחלטתך לפטר את הטייסים היא החלטה אישית עבור כל אחד מהם אשר לא רמז אפילו על רצון להפסיק את התנדבותו, איני יכול שלא להתייחס אישית למפקד אשר נטל את ההחלטה. נראה לי כי אחד מקברניטי צה"ל ביום ה- 7 באוקטובר היית אתה כמפקד הזרוע הדומיננטית בלחימה במשך השנים האחרונות.
8. במשך שנים הייתי אחראי על הכוננות היומיומית של חיל האוויר ועל הזנקת מטוסים ומסוקים נגד כל איום על המדינה ואזרחיה. ידענו כי זריזות התגובה שלנו ועוצמתה גבוהים חעין שיעור מתגובת זרועות היבשה והים, לכן העמדנו בכונות גבוהה מספר רב של מטוסי יירוט, מטוסי תקיפה, מסוקי חילוץ, מטוסי מודיעין, מטוסי תובלה ומטוסים אחרים. על הקרקע ניצבו מאויישים מוצבי שליטה ובקרה, ליד המטוסים עמדו בכוננות טכנאים, אנשי תחזוקה, פקחים ובקרים ועוד רבים אחרים. למעשה, ח"א ניצב דרוך לכל מקרה כולל אירוע כמו ה- 7 באוקטובר.
9. היכן היה הכוח האדיר שנמצא בכוננות בבוקר המלחמה? כיצד נגרמו חוסר האונים והמבוכה במוצב השליטה המרכזי של חיל האוויר? חוסר התיפקוד בשעות הראשונות של המלחמה ולפניה, היה גורם חשוב בכישלון של צה"ל לבלום את המחבלים שלא היה להם אפילו טיל קרקע-אוויר אחד להילחם במטוסים שהיה עליהם לתקוף בלי חשבון את אלפי המחבלים שהתגודדו לאורך גדר הגבול בשעות שטרם חצו אותה. בייתה זו החמצה אשר על ח"א לתחקר עד תמה ועליך כמפקד זרוע האוויר לבדוק את עצמך, את אחריותך ואת תיפקודך בטרם תוציא מכתבי הדחה למעולים שבין פיקודיך.
10. ניהול המלחמה הפוטנציאלי המבצעי של חיל אוויר לא נוצל כראוי. אינני יוצא כנגד כמות הגיחות, סוגי המטרות שנבחרו והאפקטיביות של הפעילות האווירית, שומה על כולכם לתחקר את המלחמה ולשאול את עצמכם שאלה יסודית גוללת: כיצד השפעת חיל האוויר החזק, האיכותי המושקע כל כך התבזבזה במשך שנה ורבע של לחימה? ושאלות נוספות: האם יכול היה ח"א למנוע ולהפחית את המספר הגדול של הרוגים ופצועים? כיצד יכול היה לקצר את משך הלחימה? להשפיע על תוצאותיה הצבאיות והמדיניות? ועוד כהנה וכהנה.
11. כותב שורות אלו התאפק עד עתה מלצאת חוצץ ולבקר בגלוי את חיל האוויר, אם כי הוא מאוכזב עד מאוד מהפעלת חיל אוויר במלחמה ומתוצאות פעילותו, לאור ההצלחה שלו בלחימה מול אירן, החותים, ובמיוחד נגד החיזבאללה שיכולה לשמש כציר להשוואה עם חוסר ההצלחה מול החמאס. 12. לסיום. הטריגר ל'מאמר' זה הינו החלטתך, מפקד חיל אוויר לפטר את טייסי המילואים. אני קורא לך לבדוק את החלטתך ולחזור בך מהחלטה אומללה זו. עד כאן דברי שמואל.
הברכות לליאן- בשבוע הבא!
שיהיה לנו "שבועטוב"!
