"ככל שנודה יותר על מה שיש – נבין יותר שיש על מה".
24.5.25 כ"ו אייר תשפ"ה
השבוע אספר על שני בר כוכבא שהכרתי:
אנחנו נולדנו שבר כוכבא ההיסטורי, הוא אחד מגיבורי הציונות , דמות מופת שחיה לפני שנים רבות מאוד. הוא היה לנו דמות לחיקוי כמו טרומפלדור ואלכסנדר זייד, היה עבורנו דוגמה לגיבורי "השומר", ל'פלמחניק' אמיץ הלב. היה שר צבא מהולל, שגבר על כל הקשיים למטרה אחת: ארץ ישראל יהודית- עצמאית. בזכותו רקדנו שעות את "ר' עקיבא, ר' עקיבא, רבנו!" אביו הרוחני. לא סיפרו לנו, שהתנועה הציונית הייתה זקוקה לדמות היסטורית אמינה ומוחשית בבואה ליישב מחדש את הארץ, ובחיפושיה אחר שורשים, בראה את דמות המצביא היהודי הגיבור שנלחם בהצלחה בכובש הרומאי והביא חופש ודרור ליהודים. בר כוכבא נהיה סמל ל'כוח צבאי יהודי'. אני נזכר שבמלחמת יום כיפור התכנסנו באיזו מחצבה, נדמה לי שרפול שהיה מפקד האוגדה דיבר והישווה את צה"ל לצבא בר כוכבא והסכמתי איתו לגמרי.
וזהו שיר אופייני ששרנו לכבודו ולזכרו המון פעמים בילדותנו ונעורינו:
בר כוכבא מילים: לוין קיפניס, לחן: מרדכי זעירא (1929)
אִישׁ הָיָה בְּיִשְׂרָאֵל,
בַּר-כּוֹכְבָא שְׁמוֹ.
אִישׁ צָעִיר גְּבַהּ קוֹמָה,
עֵינֵי זֹהַר לוֹ.
הוּא הָיָה גִּבּוֹר,
הוּא קָרָא לִדְרוֹר,
כָּל הָעָם אָהַב אוֹתוֹ,
זֶה הָיָה גִּבּוֹר! גִּבּוֹר!
יוֹם אֶחָד קָרָה מִקְרֶה
הָהּ, מִקְרֶה עָצוּב –
בַּר-כּוֹכְבָא נָפַל בַּשְּׁבִי
וְהוּשַׂם בַּכְּלוּב.
מַה נּוֹרָא כְּלוּב זֶה,
בּוֹ שָׁאַג אַרְיֵה!
אַךְ רָאָה אֶת בַּר כּוֹכְבָא
הִתְנַפֵּל הָאַרְיֵה! אַרְיֵה!
אַךְ דְּעוּ נָא, בַּר כּוֹכְבָא
מַה גִּבּוֹר וָעַז!
אָץ קָפַץ עַל הָאַרְיֵה
וְקַל כַּנֶּשֶׁר טָס.
עַל הַר וָגַיְא הוּא שָׁט,
וְדֶגֶל דְּרוֹר בַּיָּד,
כָּל הָעָם מָחָא לוֹ כַּף:
בַּר כּוֹכְבָא, הֵידָד!
חלפו השנים, התחלתי ללמוד תנ"ך ויהדות ושמעתי על בר כוכבא אחר, דמות שונה לחלוטין. איש דת קנאי, שבחסות האידיאולוג ר' עקיבא הביא למרד הכושל נגד הרומאים, ל"כישלון המפואר", שבו, לאחר החורבן, היהודים איבדו את עצמאותם, בית המקדש חרב, ורק מעטים נותרו בגליל. למדנו שהמסורת ההלכתית היא, שדווקא ר' עקיבא, מחדש ההלכה, קושר את עולם הקבלה לרבי שמעון בר יוחאי, (רשב"י) שהיה שותפו. והנה יש לנו כבר שני גיבורים לסיפור המרד: בר כוכבא ורשב"י. ששניהם בגיבוי ר' עקיבא, אחראים ואשמים לתוצאות. בעוד בר כוכבא הולך ונשכח, צמחו המיסטיקה ותורת הסוד, להם 'אחראי הרשב"י, שעל פי המסורת כתב את "ספר הזוהר", שהוא היסוד של תורת הקבלה, ולצידו, רק ניצב הרמטכ"ל בר כוכבא, שחז"ל זלזלו בו, יחסם אליו היה שלילי וקראו לו בר כוזיבא, לומר שהוא כיזב ואיכזב, כי הוא האחראי, שהוביל את המרד הכושל באימפריה הרומאית ולטבח המוני בעם ישראל. התנועה הציונית החזירה אותו 'לחיים' כאחד מגדולי הלוחמים של העם היהודי לעצמאות במולדתו, בארץ ישראל. התנועה הציונית חיפשה ומצאה בדמותו את הדרך איך "למות בראש זקוף, בכבוד למען…החזון החדש/ישן". (לדוגמה: המשפט הידוע של טרומפלדור: "טוב למות בעד ארצנו"). כאן, אולי, התחיל הניגוד הנמשך בין החרדים ("אגודת ישראל") לציונים. שתי אסכולות המתרחקות זו מזו: מצד אחד יורשי בר יוחאי, הרשב"י, המכונים בפי "חסידי שמים", שמצליחים לכנס מאות אלפים במירון בל"ג בעומר- יום פטירתו מדי שנה, ומולו האסכולה של בר כוכבא 'הציוני', להקים ולקיים צבא -העם חזק להגנת המדינה הריבונית.
ואיני יכול שלא להקיש על המציאות בה אנו חיים בהקשר ל'חוק ההשתמטות'.
וברכות לשהם ליום הולדתה. לפני הברכות שלנו מוכרחים לציין את עבודתה המסורה לאורך שנים בחינוך במרחבים, בחינוך יומיומי של ילדי הקיבוץ!
לשים היום דגש על עבודה שוטפת בחינוך, בזמן שכל צעיר היום עובד במקצועו כרצונו, כשצרכי הקיבוץ לא תמיד בראש מעייניו, אז, לדעתי, יש לציין לשבח את עבודתך, מסירותך והתמודדותך כבר לא מעט שנים וזו הזדמנות לכך.
נברכך, רק בטוב ובאהבה במשפחתך, ההורים ואחיך, משפחתך הגדולה ואתנו האוהבים.
ו'אם ירצה …' – כמו שאומרים – שנזכה לעוד שמחות!
גדולה, חיבוק של אהבה מאתנו הסבים שלך.
"שבועטוב"!
שבועטוב 