"ככל שנודה יותר על מה שיש – נבין יותר שיש על מה".
21.2.26 ד' אדר תשפ"ו
פרשת "תרומה": "וידבר יהוה אל משה לאמור. דבר אל בני ישראל, ויקחו לי תרומה, כל אחד כאשר ידבנו לבו" והפירוט: זהב, כסף, ונחושת, תכלת וארגמן ועד עצי שיטים … ועשו לי מקדש". הדרישות האלה ומיצויין, הן התנאים הבסיסיים להם יסכים אלוהים, כדי שהוא עצמו יוכל להכנס למשכן. הדרישות הן חומריות בלבד. הוא אינו מבקש איזושהי הכנה רוחנית לבניית המקדש, הוא לא דורש, למשל, מהכוהנים להיטהר, אינו מבקש לימוד בתורה, חיזוק האמונה או קיום מצוות. הוא מקיים הפרדה ברורה בין הרוחניות שהיא מנת חלקו שלו, לבין החומרנות שהוא דורש מהעם. במילים פשוטות "אתם תביאו זהב וכסף ואני אביא את רוח הקודש. (וסליחה על האסוסיאציה). אחרי מלחמת יום כיפור ערכנו קבלת שבת של כל הפלוגה באליפלט ורמי, המ"פ, ביקש ממני שאארגן את הערב. אספתי כמה חברים טובים וביקשתי ברוח זו: "בואו נתחלק בהכנת המסיבה חצי – חצי, אתם תביאו את הבשר ואני אביא את אלתרמן". רוח ההתנדבות שגילה העם לפנייה לתרומה להקמת בית המקדש קיימת לאורך הדורות, כשהעם נחלץ לקריאה לעזור למשימות לאומיות גדולות, וגם היום כשנתרמו מליונים שקלים/דולרים למלחמה ו/או לעזרת החטופים מחברות ומפרטים. זוכרים, למשל, שתרמנו מיליון שקל ב – 2024? התרומות מגיעות רק מתוך הזדהות מלאה עם המטרה אליה נקראה. הזדהות לאומית והזדהות אישית. (וסליחה על אסוסיאציה נוספת). כשפרצה מלחמת סיני ("מבצע קדש") ב1956, הקימו במדינה את "קרן המגן" – איסוף תרומות לרכישת נשק והייתה התנדבות והתלהבות אדירה במדינה הצעירה. בזיכרוני תמונה ממש קורעת לב, כשאמא ביקשה שאבוא ל'חדר' ההורים, כשבאתי, היא הוציאה מקופסה קטנה טבעת זהב, הראתה לי אותה וסיפרה, שזו המזכרת היחידה שנותרה לה מאמא שלה והיא עומדת לתרום אותה ל'קרן המגן'. את הבכי, את כאב הלב, איני שוכח. "לתרום, זה מה שאני יכולה לעשות" אמרה. ותרמה! זה קרה 'פעם', בתקופה אחרת… זו ממש הייתה התעלות נפש! גם האנשים היו כנראה אחרים. וכדאי להכיר אותם ואת מעשיהם.
בשבוע שעבר פרסם הרמטכ"ל פקודות הנוגעות לגיוס חרדים שהמשמעותית ביותר היא לא איסור כניסת נשים לבסיסים אלא, שכל עמדות הפיקוד ביחידות, יאוישו ע"י חרדים, במילים אחרות ע"י רבנים! שכידוע אינם כפופים לצבא, הם יקבלו את הפיקוח על היחידות החרדיות והסמכויות תהיינה בידיהם. ועוד אמר שיוכלו לעסוק בלימוד ובדברים שאין להם קשר לצבא. לכולם עמדות פוליטיות אחידות במפה הפוליטית של ישראל. ונזכרתי, עם אלף-אלפי הבדלים, דווקא בנימוקים לפירוק הפלמ"ח ולכינון "צבא העם"! ב7 בנובמבר 1948 בעיצומה של מלחמת השחרור החליטה הממשלה בראשות בן גוריון וביוזמתו על פירוק הפלמ"ח, היחידה המובחרת של צה"ל, בתואנה שאסור שבצה"ל תהיה יחידה בעלת צביון רעיוני אחיד, מוגדרת אידיאולוגית, והפלמ"ח, בהחלט התבסס על אנשי ההתיישבות העובדת, שברובה הייתה מוגדרת למפ"ם. זה היה צעד שיצר ויכוחים קשים ובסוף התקבל בעם. והיום… הרמטכ"ל יוזם בהשפעת… וחוזר על הרעיון להקים גוף ייחודי חרדי מבודד, דתי קיצוני, אידיאולוגי, גם פוליטי בבסיסו, ואולי יקרא לו גם "פלמ"ח חרדי"?
השבוע היה עמוס בימי הולדת להדר, לאורי ולתומר. אנחנו בשם כל המשפחה מברכים אותם כמובן.
תומר בת 9, נינתנו הבכורה, כבר ילדה גדולה מלאת חיים, מלאה במסכים, דעתנית לא קטנה, אבל הצחוק שלה משגע!! כישרון כשלך בריקוד והתעמלות מתבקש, שכל הזמן תרקדי! מאחלים לך אושר בבית עם ההורים והאחיות, עם החברות (והחברים!) בבית ובבית הספר. שתאהבי גם ללמוד, שתהיי שמחה בכל!
אמרנו ריקוד, חשבנו אורי. אורי מגשימה את מה שאני רציתי ולא עשיתי, להשפיע דרך שירות בצבא. אנחנו גאים בך בנחישותך, במסירותך, בנכונותך! שירות בצבא , משמעותו הוא 'לתת'. מצדיעים לך! שיהיה לך רק טוב ושמח עם ההורים והאחים והרבה אהבה! ומה שקשור לריקוד… אנחנו מצפים ובטוחים שעוד תחזרי לרקוד ועוד תגרמי לנו נחת, הרבה נחת. אוהבים, מאוד.
ולהדרי, ילד הכלניות שלנו, רצינו להביא לך זר כלניות כמו פעם שעוד היה מותר לקטוף אותן, לתת לך חיבוק גדול, ולומר לך שאנחנו באמת גאים בך במשפחתך ובמעשיך למענך ולמען הקיבוץ שלנו. נאחל לך אושר, שמחה עם מיה, מור ו.., אורי ו.., וניר ו… בייחוד נאחל ונצפה לעוד יצירה מקורית שלך שתהיה בתיאטרון או בכתיבה או בסרט, בנוסף להפקות, הלוואי!!!
"שבועטוב"!
שבועטוב 