זה היה סוף שבוע מלא באושר ובגאווה. האושר מהולדת הבת רומי של קרן ושיר, שהפכה אותנו לסבים בפעם ה – .13. אנחנו שמחים ומאושרים יחד אתכם קרן, שיר וגלי, מזל טוב ענק מכולנו! ולכולנו!
הגאווה – מהדר, מהישגו במירוץ המרתון ה- 36 של טבריה. ריצה מלאה, מכאיבה ומתישה, אבל לא את ההורים הגאים הצופים בבנם חוצה את קו הסיום. רק להביט על הדר הספיק כדי לדעת כמה אימונים, סבל, והתגברות עליו כרוכים בהשגת המטרה הספורטיבית הזו ולהגשים חלום! היית ענק!
בהקשר לכך, אקדיש את ה"שבוע טוב" שלי לנושא הספורט ביהדות הקדומה. ההתמודדות הראשונה עם המושג תרבות הגוף הייתה בימי מרד המכבים. 167-160, במאה השנייה לפנה"ס) התרבות היהודית התבססה על ערכים רוחניים, בניגוד מלא לטיפוח תרבות הגוף ההלניסטית. היוונים הקימו בלב ירושלים את אנטיוכיה ובמרכזה הגימנזיון והאיפריון, מוסדות בהם לתרבות הגוף היה מעמד מרכזי. היום מוזר לחשוב שדווקא המכבים שנאבקו בתרבות הגוף ההלניסטית, העניקו את שמם לאגודות ספורט יהודיות והפכו למייצגים של "דור חדש" של יהודים העוסקים בספורט. למשל, פתאום הופיע מירוץ הלפיד (מנהג פגני) שהפך למבשר אירוע הפתיחה של שמונת ימי חג החנוכה ומשחקי המכביה הראשונה ב – 1932 היו העתק מדוייק של המשחקים האולימפים. האם בתרבות היהודית בימים ההם הייתה התנגדות לפעילות גופנית? לספורט? מערכת החינוך היהודי, אז, לא כללה שיעורי ספורט אבל יש הוכחות, שהיהודים צפו בספורט היווני על אף שעמד בניגוד לאורח חייהם והנורמות המוסריות שלהם. עם חורבן בית המקדש החלו היהודים גם לעסוק במשחקי ספורט. הורדוס, שבנה בירושלים היפודרום ואמפיתאטרון ידע שספורט תחרותי לא היה חלק מתרבות הגוף היהודי ונחשב להתפקרות. ובכל זאת נמצאו עדויות רבות שהיהודים עסקו בהתעמלות, משחקי כדור, שחיה והתגוששות. רק במאה ה – 19 באירופה חל שינוי ממשי ביחס היהודים לספורט בהשפעת גורמים מקומיים. שבהשפעתם, חל שינוי ערכים בחברה היהודית המסורתית.
אגודת הספורט היהודית הראשונה בארץ – מכבי ת"א – נוסדה ב – 1906 ובהמשך הוקמו סניפים במושבות ובירושלים שם נתקלה בהתנגדות קשה של הדתיים, ומולם, חלוצים צעירים התחילו לדבר בזכות "היהודי הבריא". אציין רק שעם התפתחות הספורט בארץ בראשית המאה ה – 20, קמו אגודות ספורט דתיות שתמכו בספורט העממי אך המשיכו להתנגד לספורט תחרותי שתואר בפיהם "התיוונות" מודרנית. והיום… כבר גויים רבים משחקים בארצנו בקבוצות יהודיות, בהשפעת יהודים טובים. עכשיו, לכו וקשרו את הכתוב לעיל עם ריצתו של הדר, דווקא מסתדר לי. "שבוע טוב"
שבועטוב 