ברכות לתיכוניסטים המסיימים את שנת הלימודים, לליאן ושהם שעוד תתגעגענה ולספיר ומור. תמצו את החופש! ותיהנו ממנו לקראת הבאות!
שנה שלמה חיכיתי לפרשת "קורח" כדי לספר בזווית שונה על הפרשה. לכאורה, הכל ידוע – קורח ובני עדתו התמרדו כנגד משה ואהרון, כשרצו ל"אכוף את עקרון הרוטציה" הלכה למעשה. ולהחליפם בתפקידיהם. אפשר להשוות את רצונם לקיים רוטציה "שלטונית" כפי שמקובל היום בכל חברה כלכלית או חברתית. אפילו בקיבוץ. כמובן שכדי להחליף שלטון של עם, נדרש הרבה יותר. בדמוקרטיות אין צורך בהפיכות כדי לממש את העקרון הזה כיון שהולכים לבחירות מסודרות. בדיקטטורות, כדי לממש ולבטא את הרצון הזה צריך למרוד, לגרום למהפכה, עד ערעור היסודות עליו נשענים המנהיגים ש"אין להם תחליף". אחרי הצרות של עם ישראל במדבר , אך טבעי שקיימת תחושת אי שביעות רצון המופנית למנהיגי העם משה ואהרון. קורח היה המוביל של מהלך המרד, כיון שהיה בעל מעמד רם בעם, בן שבט לוי המיוחס ושימש בתפקיד בכיר במשכן ונמנה על האליטה (כל שבט לוי היה אליטה) קורח ועמו דותן ואבירם מהאליטה של שבט ראובן – הבן הבכור ואון בן פלח, הובילו את המחאה ואמרו : "אנחנו נחליף אותם… למה הם תמיד? אנחנו לא פחות טובים וחכמים!" וכאן אני מגיע לשיעור בו ניצבה לפנינו מורה צעירה ששביס לראשה (משמע היא דתייה) ואמרה: "אני באה לספר לכם מה באמת קרה. פרשת קורח שמקובל להתייחס אליה כאל ניסיון של מרד- במרכזה עומדות הנשים!, מעורבותן של הנשים היתה הסיבה גם למרד וגם לתוצאה, ובמרכזן שתיים: אשתו של קורח ואשתו של און בן פלח. אשתו של קורח, אשה שגאוותה על כך שבעלה עובד בכיר במשכן, שכנעה את קורח לתבוע לעצמו את השלטון ולהדיח את משה ואהרון. לעומתה אשתו של און, שכבר נשבע אמונים לקורח, הצליחה לעצרו ולמנוע ממנו את השתתפותו במחלוקת עם ההנהגה וכך הצילה אותו ואת משפחתו מהסוף המר של עדת קורח. לימים חז"ל קראו לאשתו של קורח "איוולת", מפני שבטיפשותה הסיתה את בעלה כנגד משה ואילו אשתו של און נקראה "חוכמת נשים" משום שמנעה מאון את השתתפותו במחלוקת עם משה". כאן המורה הצעירה עשתה אתנחתא והוסיפה: "נתתי לכם זווית ראיה נוספת לפרשה הזו ועל פיה תבדקו בכנות גם את עצמכם. בבדיקה קטנה יסתבר לכם שאין שינוי גדול, ומה שהיה הוא שהווה. הכל בא מהאשה. וכיון שהגענו לכך, אני מוכנה לחזור עכשיו ולדבר בנושא האליטות, והאם קורח בכלל התכוון לחזור למצריים, אבל דבריה נקטעו בקריאות הגנאי לפירושיה מכל העברים ומישהו קרא לה: "את ממש פמיניסטית" ועוד ועוד קריאות זועמות. והרי לכם שיעור, אמנם נדיר, על פרשה שכנראה לא נס ליחה עם השנים. "שבוע טוב"!
הבלוג השבועי של עמרם גורדון
שבועטוב 