"ככל שנודה יותר על מה שיש – נבין יותר שיש על מה".
6.4.24 כ"ז אדר ב' תשפ"ד
בוקרו של הרביעי באפריל של 1948 היה אביבי. ההרים המחבקים את הקיבוץ ממערב, מדרום וממזרח, היו צבועים בפריחה מסחררת: צהוב החרציות, כתום הנוריות ואודם הפרגים. העמק היה טבול בירוק על גווניו והקיבוץ נראה כל כך יפה. בבוקר עוד נשמע צחוק הילדים, אך פחות מכך שמחת נעורים והדאגה ניכרה היטב בפני החברים. בסביבות חמש אחה"צ נחתו הפגזים הראשונים, נהרסו הבתים הראשונים, נהרגו החברים והחברות הראשונים. לרגעים חשבנו שכבה האור בחיינו. האווירה הייתה קשה וכבדה. היינו לבדנו וידענו שכך יהיה, מול צבא כמעט 'סדיר' שהפעיל עלינו את תותחיו. ורוחנו לא נפלה. בלילה הגיעה התגבורת מ'חי"ש העמק' ולמחרת הגדוד הראשון של הפלמ"ח. ניצחנו במערכה וכולנו עדים לראות איך הקיבוץ גדל והתפתח – עד ללא הכר.
כמי שהיה ילד/נער בן 14 בימים ההם איני יכול לשכוח את הימים ההם, בכל רביעי באפריל עולים וצפים הזיכרונות ואני חוזר ואומר לעצמי את המשפט: "ככל שנודה יותר על מה שיש – נבין יותר שיש על מה". אל לנו לשכוח את הרביעי באפריל, יש לחזור ולהזכיר, לתאר, לספר לדורות הבאים על המבחן הקשה בו עמדו חברי הקיבוץ שלנו. לספר עליהם, על רוחם, השקפת עולמם, התנהלותם, חברותם וקיבוציותם. יחד עלינו לבנות את המיתוס שלנו. וההצגה "המערכה" הייתה חשובה ביותר לבנייתו. (כי מהו מיתוס? סיפור מאורעות ואנשים שהתרחשו בעבר וצילם מלווה אותנו כל הזמן, כשהם רק גדלים ומתעצמים עד שהופכים לטקסים קבועים במועדים קבועים.) לכל ישוב בארץ, בזמנו שלו, מאז ימי תל-חי ב- 1920 ועד היום הזה, יש את 'השביעי באוקטובר' שלו, שלנו היה ברביעי לאפריל 1948.
בפינת "השמחה" השבוע נרשם: יום הולדתו של יהב.
נאחל לך רק טוב, אושר, שמחה ואהבה. את רעותי כבר יש לך.
נברך גם את הוריך כי זה חגם, את אחיותיך וב"ב, בעצם, את כולנו שכל כך אוהבים אותך, וביום הולדתך יש לנו את ההזדמנות לומר לך זאת!
חיבוק גדול ומיוחד מאתנו הסבים.
האביב הקצר, הוא מגיע ומתחדש מדי שנה. זו חוויה שאסור להחמיץ.
וראו מה רעיה מציעה לכם לעשות:
הכן חייך לאביב – כתבה רעיה
הָכֵן חַיֶּיךָ לָאָבִיב –
אַל תַּחֲמִיץ אֶת הָעוֹנָה –
קוּם, צֵא, סַע, טַיֵּל,
שְׁאַף, נְשֹׁף, הָרַח, הַבֵּט,
שַׁפְשֵׁף, שְׁטֹף, צַחְצַח, הַבְרֵשׁ,
נַקֵּה, נַגֵּב, נַעֵר, הַבְרֵק,
קְנֵה, רְכֹשׁ, מְדֹד, לְבַשׁ,
הֲפֹךְ, הֲזֵז, שַׁנֵּה, חֲדֵשׁ,
אֱכֹל, שְׁתֵה, נְגֹס, לַקֵּק,
פְּגֹשׁ, אֱחֹז, אֱהֹב, לַטֵּף,
שׁוֹרֵר, חוֹלֵל, בָּרֵךְ, זַמֵּר –
בְּטֶרֶם כָּל זֶה יִגָּמֵר…
"שבועטוב"! ואביב שמח!!
שבועטוב 