1.7.17 ז' תמוז תשע"ז
היום, 1.7.17, מלאו 525 שנים לתחילת גירוש ספרד (1.7.1492) וחל גם יום הולדתה של "הלדינו". שלושה חודשים קודם לכן יצא צו מנוסח משפטית לגירוש 200 אלף היהודים שאמר: "אנו מצווים לכל היהודים בני גיל כלשהו החיים וגרים ונמצאים במלכותנו ובמקומות אדנותנו האמורים, אלה שנודו ואלה שלא… חייבים לצאת את ספרד תוך 3 חדשים. חתומים על הצו: פרדיננד מלך סיציליה והמלכה איזבל מקסטיליה, שהיו גם בני דודים. זוג זה היה גם האחראי לשחרור ספרד מהשלטון המוסלמי והם היו גם המממנים של מסע קולומבוס. מרבית המגורשים פנו לפורטוגל אך במהרה גורשו גם משם. כיון שלא יכלו לעזוב לארצות מרכז אירופה הקתוליות, עקפו אותם והגרו לתורכיה, יון, בולגריה וארצות המגרב לאורך תקופה של 25-30 שנה. הגירוש החליש מאוד את הדת והשפה. הספרדית כלשון נשמרה כשנכתבה באותיות עבריות וכך נולדה הלדינו שפה שהלכה והתפתחה עם השנים שלאחר הגירוש. משפט בספרדית כתוב באותיות עבריות כשהתחביר משתנה ומתערבב עם לשון המקום יוונית, תורכית, ערבית, הבליל הזה נקרא לדינו. הלדינו הייתה למעשה "מפעל הצלה" למגורשים. אחר כך, אחרי כ- 50 שנה החלו להופיע הרומנסות הראשונות. דוגמא לאחת מהן מספרת על מלך שיצא למלחמה וכלא את אשתו במגדל עם חלון אחד צר שבעדו תוכל להביט לרחוב. עבר שם אביר יפה תואר, נפנפה לו וצעקה: "אבדה לי מחט ואני לא יכולה לרקום עצי תפוחים" הביא לה האביר מחט ואמר לה: "יש לי אוניה ועליה עץ מנייר פירות אקח אותך ותרקמי לי אותו". כיון שנמאס לה לשבת במגדל ושובו של המלך לא נראה באופק הלכה אחריו לאוניה ושאלה: "איפה העץ?" ענה לה: "אני העץ שיהיו לך ממנו הרבה תפוחים"! אז מה הייתה ועדיין הווה הלדינו? 1. בהיותה מפעל הצלה למגורשים, סיפקה מערכת שלמה של ספרות ויצירות תרבות. 2. יצרה עוגנים שהחזירו את הדורות שלאחר הגירוש למעגל החיים היהודיים ובראש וראשונה אל לוח השנה היהודי. 3. שמרה מפני התבוללות רוחנית, מאיבודו של הפן היהודי בחיים. בעקבות פרשת "קורח", שעיקרה מחלוקת, שבמרכזה ערעורו של קורח על מנהיגות משה ואהרון. קראתי שלוי אשכול אהב לספר את המשל הזה בעת שעסק במחלוקות במפא"י – רפ"י בשנות ה- 60:
"יום אחד ישבו שני עגלונים, עגלון זקן ועגלון צעיר בבית מרזח ושתו יי"ש. כטוב ליבם ביין אמר העגלון הזקן לצעיר: "אתה קורא לעצמך עגלון? אני לא הייתי נוסע אתך בעגלה!". אמר הצעיר: "אני עגלון טוב בדיוק כמוך." אמר הזקן: "אשאל אותך שאלה. נניח שאתה נוסע בעגלה עם 6 נוסעים והעגלה שוקעת בבוץ, מה תעשה? השיב הצעיר: "אני יורד מהעגלה, תופס את הסוסים ברסן, מצליף עם השוט צועק "דיו", העגלה נחלצת מהבוץ וממשיכים בדרך. העגלון הזקן: "לא יצאה, מה תעשה?" אמר הצעיר: "אני מבקש מהנוסעים לרדת מהעגלה ולחכות בצד. אני שוב מצליף וצועק "דיו", העגלה נחלצת וממשיכים בדרך". והזקן בשלו: "לא יצאה, מה תעשה"? והצעיר משיב: "אז אני מבקש מהנוסעים להפשיל שרוולים, לתפוס כל אחד בגלגל, לתת דחיפה חזקה, העגלה נחלצת וממשיכים בדרך". והזקן בשלו: "לא יצאה!" התרגז הצעיר ואמר: "מה היית אתה עושה במקרה כזה?" אמר הזקן" אני לא הייתי נכנס לבוץ הזה!"
בהזדמנות זו אנחנו רוצים לידע אתכם שהחלטנו לוותר על כל תכנית "השיפוץ" שהציעו לנו, כיון שאינה עונה על בקשותינו החשובות לנו. הודינו למנהלת ואיחלנו להם הצלחה בעבודתם.
"שבוע טוב"!
שבועטוב 
הנושא של הלאדינו, השפה והתרבות, כמו שכתב עמרם, הוא עשיר מאד ולמרות שגדלתי עליו עכשו אני ואחותי ממשיכות ללמוד בבר אילן. הטיול לסלוניקי היה בעקבות היהודים דוברי הלאדינו – שרובם הושמדו באושוויץ. ממש שמחה שיש מי שלמרות שאינם קשורים אישית מכירים את הנושא וחשיבותו. רבקה