"זיכרון הוא לא רק נוסטלגיה – זיכרון הוא גם פרספקטיבה"
9.5.20 ט"ו אייר תש"פ
מי שחשב ששכחתי, בצל הקורונה ו/או בצל חג העצמאות את האחד במאי טועה. לציון יום שאירע ב-1887 מותר כבר לאחר בשבוע. אתייחס לשירת ה"אינטרנציונל" המלווה אותנו מילדותינו בכמה עובדות יבשות:
1. האינטרנציונל במקורו נכתב בצרפת בעקבות דיכוי הקומונה הפריזאית במהלך המלחמה עם פרוסיה.
2. את המילים כתב משורר צרפתי ששמו פואטייה ב- 1881.
3. את הלחן כתב המלחין הצרפתי פייר דה גיטר ב- 1888.
4. תורגם לעברית על ידי אברהם שלונסקי.
הערה: בשנת 1985 בהמלצת בן אהרון (מזכיר ההסתדרות) נכתב נוסח חדש לאינטרנציונל על ידי חיים חפר ואושר על ידי הועדה המרכזת של ההסתדרות.
5. האזינו לשירת האינטרנציונל.
למה שהגויים קוראים יום הולדת 12, אנחנו, היהודים, קוראים "בת מצווה". ובכן, ניר (ניני) הגיעה למצוות ומגיע לה ולהוריה ברכה חמה מיוחדת. מה פירוש היות בת או בר מצווה? ביהדות יש דברים ההופכים מ"חובה" ל"מצווה". ישנם דברים שאפילו ילדים קטנים חייבים לעשות כמו ניקוי חדרם, כמו לעזור לחבריהם, להגיע בזמן לביה"ס ועוד ועוד. ביום המיוחד הזה החובות הופכות למצוות. קוראים למצב הזה גם לקיחת אחריות!. מבין כל המצוות, החשובה ביותר היא מצוות 'כיבוד הורים', כי זו המצווה שתלווה אותך לאורך כל חייהם וחייך!
אני רוצה להציע לך, ואם זיכרוני אינו מטעני, הצעתי זאת לכל 'בנות המצווה' במשפחתנו, לכתוב יומן! (פעם היו ספרונים כרוכים יפה, שהיה כתוב על כריכתם "יומני" ושהיו נסגרים על ידי מנעול קטן). אני ממליץ שיהיה לך יומן אישי שאף אחד לא יוכל לקרוא ולדעת מה יש בו. לא ההורים ולא החברות הטובות. היומן יהיה לך פינה בה תוכלי להיות רק עם עצמך. על תקוותיך ואכזבותיך וכל חוויותיך. תראי שהכתיבה בו תעשה לך טוב. ותזכרי, אם תחליטי על כך, שזו הייתה עצה חכמה מהסבים האוהבים אותך כל כך.
ניני, מה נאחל לך? שתוצפי באהבה במשפחה שלך, במשפחתנו הגדולה, עם חברותיך וחבריך, בכל שתעשי! אז מה נוסיף לילדה כל כך מקסימה, יפה, נבונה, חמה, מחבקת ומחייכת? היום אומרים כל זאת במילה אחת :
מ ה מ מ ת!!! שתזכי רק להצלחה אושר ושמחה!!!
וברגע האחרון ממש:
ימינו אינם פשוטים בתקופת הקורונה ואפילו מבלבלים בתחומי ה"עשה" ו"אל תעשה". ואני, שדעותי ידועות לכם ומקבל את הגזרות כי… מוצא במציאות הקיבוצית הקורונית שלנו (ולא נשכח שאנחנו חיים בקיבוץ) את קרן האור ב"שידורי המגפה" העולים מדי שבוע ומראים לנו את עצמנו בהומור עצמי ובחיבה גדולה, במראה! בלי לפגוע אבל כן לעקוץ, בלי להעליב אבל כן לקרוץ. הייתי מברך על כך בכל מצב אבל הידיעה שהמנוע והרוח החיה של כל זאת (נמסר לי ממקורות חוץ) הוא הדר מוסיפה לברכה גם גאווה אישית ומשפחתית. וחבל, מה חבל שהשבוע צפינו בתכנית האחרונה לעונה. זה יחסר לנו מאוד. אנו תקווה שהדר וכל החבורה יתפסו ברוח זו, מקום קבוע במדיה גם בעתיד.
"שבוע טוב"!
שבועטוב 