"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
23.10.21 י"ז חשוון תשפ"ב
בפרשת השבוע "לך-לך, מופיע סיפור 'הברית בין הבתרים' שהוא סיפור מכונן בחיי אבות האומה שחל בשנת 2018 לפני הספירה. ולהלן הסיפור וראשית הרקע: בארץ כנען מתחוללת מלחמה בין שתי קבוצות מלכים 1. קבוצת חמשת המלכים ו- 2. קבוצת ארבעת המלכים. כשזו מנצחת ולוקחת את לוט אחיינו בשבי. אברהם מגלה מעורבות ויוצא כנגד קבוצת מלכים זו ומשחרר את לוט ויתר השבויים. אולם הניצחון מכניס את אברהם לחרדות והוא שואל את אלוהים מה יהיה אתי, אני ערירי ואפילו בן לא נתת לי משרי. ואלוהים משיב לו: "הבט לשמיים, ספור את הכוכבים, כך יהיה זרעך, ארץ כנען תהיה ארצך אבל צאצאיך ירדו ל-400 שנה למצריים". אברהם מבקש סימן המאשר שהוא מקבל את הארץ והאל אומר לו: קח עגלה משולשת (שלושה עגלים) עז משולשת (שלושה טלאים) ואייל משולש (שלושה אילים) תור וגוזל, בתר אותם לשני חלקים ושחרר את הציפור וכך עשה. לא חלף זמן רב והעיט ירד על הבתרים ואברהם נלחם בו עד שירד החושך ואברהם נרדם. כשהתעורר עם שחר ראה אש ועשן בין הבתרים והבין שאלוהים היה פה. וכך הפך האירוע האכזרי הזה לסמל הברית בינו לבין אלוהים.
עם הגעתם לגיל 70 התכנסו בני "להב"- "מגן" לציון האירוע. בפגישה הקדישה חבורת הזמר של אז, ששי היה מחבריה, את השיר הזה לזכרו. יום לידתו של שיר היה לנו יום השמחה שדחקה את העצב. השנה מאז מותו של שי חלפה בעצב נורא והתינוק שבא לעולם הביא שמחה אדירה. סוף-סוף ראינו חיוך על פני דשה וגנייק, חיוך אמיתי שמביע מעין אישור, שהחיים נמשכים. היינו נרגשים מאוד, רעיה נסעה ללדת בבית חולים "רוטשילד" בחיפה בו רחל של שי, רחל 'שלנו', עבדה כאחות וקיבלה את הלידה. וכך תמיד יום הולדתו של שיר קשור ליום הזיכרון לשי. שיר היה לנו ילד חמד, ילד נפלא, רק מילות אהבה אפשר לקשור לו כזר. אני זוכר איך כל אחיו התייחסו לאוצר הקטן הזה וקרין הייתה לו יותר משמרים למשה רבנו.
שיר, (איזה שם אמא נתנה לך) מה נאחל לך? מרוב ברכות ואיחולים אתרכז בשתיים: שלא תדע צער, ושמנצ'סטר יונייטד רק ינצחו! והשנייה היא הברכה שהפכה למסורתית כבר: "שיהיו לך הורים מאושרים" שתהיה נר לרגליך.
"שבוע טוב"!
שבועטוב 