"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
25.2.23 ד' אדר תשפ"ג
רעידת האדמה בטורקיה וסוריה בעוצמה 7+ עוררה התרגשות וחרדה. שוב שמענו את המומחים אומרים "שכל מאה שנים בערך מתרחשת בארץ ישראל רעידת אדמה הרסנית. ומספרים לנו שב – 1837 מחצית צפת נהרסה ברעידת האדמה חזקה מאוד ומחצית תושבי העיר ניספו. שב – 1927 התחוללה רעידת אדמה חזקה שבמרכזה היו הערים שכם וג'נין וגם באבו-שושא בה התיישבה קבוצת הכיבוש של משמר העמק לעתיד. וכך נכתב ב"ימי ראשית": "פתאום, משום מקום, קרס החאן מול עינינו. מנין בא הרעש המחריד, שזעזע כך את האוויר השרבי של חודש יולי בשעת אחר-הצהריים, והחריב את כתלי המבנה והגג באבו-שושא? השמועה פשטה במהירות: רעידת אדמה חזקה פקדה את כל הארץ והמיטה אסון רב נפגעים באזורנו. אנחנו יצאנו בזול. עם חרדה קלה, עם כאב לב על המבנה התורכי המרובע והיפה שהיה לביתנו בחודשים האחרונים והפך לתל הריסות. אבל גם עם אנחת רווחה: איש מאתנו לא נפגע, והקשתות של החאן בהן התגוררנו נותרו על כנן. אפשר לחזור לעבודה בשדה ובמשק". והיום, פברואר 2023, האם אנחנו מוכנים וערוכים לרעידת אדמה, שתמיד באה במפתיע?
פרשת השבוע "משפטים" אינה מספרת סיפור מסע העם במדבר, היא שונה ועוסקת בהוראות והלכות. מתוך 613 מצוות שבתורה (תרי"ג מצוות) 53 מופיעות בה והן עוסקות אם להשתמש בלשון מודרנית בנושאים שונים כמו: יחסי עבודה, שכנים, משפחה, צדקה, חגים, כשרות, יחס לאלמנה, ליתום, לעני ולגר, החזרת חובות והכניסה לארץ ישראל. ולצד מצוות – חוקים מלאי השראה אלה מופיעים גם דיני ענישה נוקשים כמו: "נפש תחת נפש", "עין תחת עין", "שן תחת שן". רק חז"ל, כעבור מאות שנים, הם אלו שהבחינו באכזריות שבחוקי הנקמה האלה והמירו את "הנקמה" בגוף ובנפש לעסקי ממון. ז.א. לא ינקרו את העיניים אלא יאלצו לשלם כסף לפי ערך הנזק שנגרם. בסוף הפרשה משה קורא את התורה לפני כל העם הוא מסיים במילים "נעשה ונשמע"!
וברכות לאורי ליום הולדתה ה- 19. איזו ברכה אפשר לשאת לאורי, שיודעת מה שהיא רוצה ומתקדמת צעד צעד למימוש מטרותיה. אנחנו גאים בלכתה לשנת שירות שכולו מעשה התנדבות לטפל בסוגיות החברתיות של ישראל. אנחנו מלאי ציפיה לראות בהצלחותייך בעתיד. שהברכות השגרתיות של אושר ובעיקר שמחה תלונה אותך באשר תהיי, עם הוריך ואחייך עם המשפחה הגדולה וגם איתנו הסבים האוהבים אותך כל כך! "שבועטוב"!
שבועטוב 