"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
19.8.23 ב' אלול תשפ"ג
פרשת השבוע "ראה" מדברת גם על המלחמה שלוחמת התורה על סילוק הגשמיות מדמות אלוהים. לאלוהים בתורה אין דמות! והיא נלחמת על כך בפסוקים כמו: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" (שמות כ' 4) או "ופסילי אלוהיהם תגדעון". משפטים נחרצים הנאמרים כדי לא לשוות לאלוהים צורה חומרית כלשהי. רעיה אומרת שצריך למצוא קשר לאקטואליה, אז… המקביל שלי הוא הענן הוירטואלי, שבו אפשר למצוא את מקור החוכמה והידע הקיימים בעולם ואין מקור ידע שישווה לו. ה"קלאוד" אינו קיים פיזית, אין בו שום חומר או חומרה וכולו מושג מופשט. אי אפשר להסביר, לפחות לי, את קיומה של הישות הזו, ונתנו לה שם של עצם מוכר: "ענן" וזה ממש מה שהתורה דורשת מאתנו כדי לדמיין את אלוהים. כנראה שלבני האדם יש צורך בכל זאת להאמין ב'אלוהים' כלשהו, שהוא כוח עליון כל-יכול.
בשע"ט אורי סיימה את שנת השירות. ברכנו אותה וקיימנו איתה 'ראיון' קצר המספר אודותיה בשנה זו.
ש: מה הביא אותך לשנת השירות?
ת: שמעתי על כך המלצות טובות גם ב"שומריה" וגם ב"מגידו". רציתי לעשות משהו שהוא רק התמודדות שלי, להכיר משהו אחר. מהשכבה שלנו יצאו לש.ש. 20 מתוך 24.
ש: איזה תנאי חיים היו בקומונה?
ת: הקומונה הייתה בקיבוץ יחיעם. היינו ששה, ארבעה מקיבוצים ושני עירוניים. התגוררנו בבית ילדים מהעבר, אמנם גדול, אך מבנה מיושן. היה בסדר.
ש: במה עסקתם?
ת: הייתה עבודה בחקלאות של יחיעם ושלושה מבינינו עבדו בבית הספר היסודי. אני עבדתי עם כיתה ו'. אחרי הצהריים היה מוקדש לעבודה בחינוך הבלתי פורמלי בכברי, שבי ציון ויחיעם. עיקר העבודה היה בחינוך הבלתי פורמלי כשהסמכות והכתובת היא המועצה האיזורית. זו עבודה שדרשה מאתנו המון השקעה, רצון ונחישות.
ש: האם ואיך באו לביטוי הערכים שקיבלת בשנות החינוך בבית הספר 'מגידו' ב'שומריה'?
ת: כן, ודאי, באו לביטוי בעצמאות… באחריות!
ש: היה מי שהדריך אתכם וכיוון אתכם?
ת: היה לנו מלווה שהוא איש חינוך, הייתה לנו פגישה שבועית איתו, בייחוד התרכזנו בחינוך הבלתי פורמלי. בפגישות דיברנו על מה שקורה בעבודה ועסקנו בבניית כלים חינוכיים לצרכי עבודתנו.
ש: איך היו היחסים עם קיבוץ יחיעם בו חייתם?
ת: נוצרו קשרים עם בעלי תפקידים. היכרנו משפחות. נוצרו קשרים באמת טובים. למשל אנחנו ארגנו בקיבוץ את חג "פורים" באולם חדר האוכל שאינו פעיל כל השנה (קיבוץ מופרט לגמרי). ש: דחיתם את הגיוס לצבא מה התרחש בשטח זה במהלך השנה עם הצבא?
ת: עצם העובדה שיצאנו לשנת שירות נחשבת מאוד על ידי הצבא. בתחום אפשרויות לתפקידים, יש אחראי לקשר מטעמו שמלווים אותנו. פותחים 'מנילה' חדשה עם תוספת אפשרויות בחירה שלא היו קודם.
ש: האם היה שווה לדחות את הגיוס למען שנת השירות?
ת: כן! זו הייתה שנה אחרת בשבילי, היכרויות חדשות, פגישות עם אנשים, רכישת ניסיון.
ש: ספרי על חוויה חיובית גדולה שהייתה לך?
ת: חג הפורים שעשינו הייתה חוויה נהדרת.
ש: וחוויה קשה?
ת: הפרידה, בה כולם בכו.
תודה לקיקה על הנעימות של השיחה , על התשובות הכנות, הרגשנו שחווית חוויה חשובה וחיובית לקראת צאתך לצבא.
תומר מלקקת את הדבש שבאותיות של שמה
השבוע היינו בפעם המי יודע כמה בטקס ה"טודרה", שהיה מיוחד בזכותה של הנינה שלנו תומר, שסיימה את גן "זית" ועולה לכתה א' 'בפלגים'. וכשליקקה את לוח הדבש רחב לבבי. ביקשנו מנואי שתשוחח איתה על הטקס.
ש: מה חשבת ומה הרגשת בטקס?
ת: אני חושבת שבאמת לעמוד על הבמה מול כל הקיבוץ ואחר כך במגזין זה מפחיד.
ש: זה ריגש אותך, שימח? היה לך נעים ומרגש ללקק את הדבש ושהיינו איתך על הבמה?
ת: בכיתי מרוב התרגשות.
ש: ודאי היה לך נעים שיהלי הביאה לך את הזר, היה נעים לעבור את השער אל המרחבון?
ת: משעמם לי בגן, רוצה כבר לחגוג יום הולדת 7 ולעלות לכתה א'. אני חושבת שיהיה לי שם כיף.
לנו כ'סבים-רבים', שכבר עברנו את הטקס 15 פעמים עם הנכדים, זה היה טקס מיוחד.
ואחרון חביב, יום הולדתו של תימור. בן יקר שלנו, שגר הכי רחוק אבל הכי קרוב ללב שלנו. אתה בן שדואג, שואל, מקשיב, משוחח, מספר, משתף ומשתתף. נאחל לך ולמשפחתך: המון אהבה, בריאות, אושר וים של שמחה! ואל תשכח את האמרה: "שיהיו לילדיך הורים מאושרים!" וגם לך! "שבועטוב״!
שבועטוב 