"ככל שנודה יותר על מה שיש – נבין יותר שיש על מה".
13.7.24 ז' תמוז תשפ"ד
פרשת "קורח" מתארת אירוע קשה שהגיע אחרי שעם ישראל כבר יצא ממצריים, כבר קיבל את התורה, בנה את המשכן, עבר את "המרגלים" והוא תקוע בנדודים במדבר, תועה דרך ומתחיל לאבד את התקווה, לרטון, להתמרמר מתחילה תסיסה כנגד ה'מצב'. זה הרגע בו קם קורח, בשל הייאוש ואובדן הדרך, מארגן 250 'ממנהיגי הישוב' לתנועת מחאה כנגד שלטון משה ואהרון וקורא להחלפת המנהיגות. ואומר בערך כך: "כל בני האדם נולדו שווים, כולם קדושים וכולם יכולים להנהיג". על כך יש לעשות "מהפך" או במילים אחרות: "רוטציה". לעיתים חשבתי שבהחלט יש מקום, בסיפורי "המקרא" לתביעתו של קורח ליותר דמוקרטיה, לתת מקום לרעיונות חדשים וכד'. מחאה נגד המנהיגים הייתה לחם חוקנו כתנועה שנים רבות וגם היום, אנחנו שותפים לתנועת מחאה גדולה שגם בבסיסה עומדת התביעה להחלפת השלטון. אלא שלסיפור קורח ועדתו נוסף מימד מעמדי (זוכרים שלמדתם מרקסיזם). כשאומרים קורח, מיד מצטרף לכך הביטוי "עשיר כקורח", או 'אליטת הון'. קורח עשה את הונו הרב כנצר למשפחת קורח, כשיוסף, בעל החלומות, המשנה לפרעה, נתן לאבי המשפחה להיות האחראי על מחסני המזון של פרעה. כידוע, הון עובר בירושה. משה ואהרון עוצרים לזהות את מקור המרד ושואלים מיהו הקורח הזה? הוא ליברל? לוחם שוויון זכויות?, מייצג את פשוטי העם? או איש שרוצה לשמר ולהבטיח את כוחו ורכושו וכמייצג את אליטת ההון? משה, בדרכו שלו, באמצעות אלוהים מצליח לסכל את "המרד". הסיפור שהאדמה פתחה פיה ובלעה אותו, את משפחתו והנוהים אחריו, נראה לקוח מאיזה סרט. הסיפור בא לומר לעם ישראל, שרק האלוהים ימנה את ההנהגה והיא תהיה על פי רצונו בלבד, במילים שלנו, הצד 'הרוחני', הרעיוני, החזון, האידיאל והדרך. הוא המכריע.
זו הפרשנות שלי בכמה שורות וניתן לפתח את הנושא הרבה יותר.
שאל אותי חבר צעיר (ממני ב- 60 שנה) מה אתה חושב, אנחנו צריכים להמשיך עם נחל עוז בשנה הקרובה או לומר להם די ולקלוט את כל משפחות הבנים המבקשים לחזור הבייתה. השבתי לו בשליפה שאני לא יודע מה יוליד יום, הם כאן לאחר שאיבדו את ביתם באסון, אבל אם, למשל, קיבוץ סאסא יצטרך להתפנות נמצא דרך לקבל אלינו גם אותם בנוסף על נחל עוז. כי היום זו המשימה שלנו במדינה הנלחמת. הוספתי, שהבנים שרוצים לחזור הבייתה לא חיים ברחוב ולנו היום אין מקום עבורם אז שיחכו בסבלנות עד ש… אחרי ששמע את דעתי, אמר לי בשקט: "אני חושב שאתה טועה". וכאן אני רוצה שוב להעלות את הצעתי מלפני חמישה חודשים להקים צוות חשיבה על העתיד שלנו, שיחשוב על "היום שאחרי" בקיבוץ ובחברה שלנו.
וברכות חמות לגלי ליום הולדתו! השנה נברך אותו על צעדו הייחודי, על כך שהצטרף ל"מכבי נתניה" כשחקן בנוער, הוא כבר לא רק אוהד רב שנים כמוני, הוא הפך להיות חלק מהארגון המכובד, הגדול והוותיק הזה ואני כל כך שמח שיש לחלק ממשפחתי הישג החורג מההגדרה אוהד! אני יודע שקשה לנסוע 4 או 5 פעמים בשבוע לאימון, אני יודע שזה מצריך ויתורים גדולים בתחומים אחרים, אבל אני מאמין בך, גלי, כי אתה חדור מטרה! אנחנו תמיד נתמוך, ונעודד! ונוסיף את יתר הברכות הרגילות: שתהיה שמח בחלקך, בן טוב להוריך ואח לאחיך, חבר לחבריך וחברותיך, סקרן ויצירתי, בן, שמשפחתו הגדולה חשובה לו. אוהבים אותך מאוד – הסבים שלך!
"שבועטוב"!
שבועטוב 