"ככל שנודה יותר על מה שיש – נבין יותר שיש על מה"
2.11.24 א' חשון תשפ"ה
יום הולדתי השנה, שבו הגעתי לגיל 91 המכובד, אינו משמח אותי. לא רק בשל האסון הלאומי על חטופיו ונופליו, הפצועים והפגועים והעקורים מביתם, האובדן ווהשכול, אלא גם באופן אישי. לשני דברים הקדשתי את חיי, למשפחתי ולקיבוצי, משמר העמק! הקיבוץ, אני חוזר ואומר וכותב, לדעתי כבר הולך ופוחת להיות קיבוץ, ואין בידי לעשות דבר אלא למלמל לעצמי ולכם בצער את מה שכתבתי לפני שנים ב"שבועטוב":
כשלא ברור החזון – עושים חוזה.
כשלא מצליחים לתקן – עושים תקנון.
כשלא מגיעים להסכמות – עושים הסכם.
כשלא מצליחים לברר – פונים לבוררות.
כשלא נותנים דין וחשבון – פונים לעורך דין… והוא כבר יגיש את החשבון.
וכשלא יכולים לשלם את החשבון – חוזרים שוב אל החזון?
היום (2024) הייתי מוסיף:
כשלא ברורה מהות החברות – גדלה התושבות.
כשאינך מכיר את החברים – נוצר הניכור.
כשהעיקר הוא מימוש עצמי – רבים רבים עובדים בחוץ, ורק גרים בקיבוץ.
כשאין מספיק תודעה לעבודה עצמית – מתרבים השכירים.
כשלא יהיה שיוויון בערך העבודה – יהיה שיוויון! רק חלק יקבלו יותר.
כשאין שקיפות – מישהו מחליט בשבילך.
כשאין חזון – התכלית היא הממון.
כשיוגש החשבון אולי ניזכר בחזון!
עצוב לי, שהגענו לכך וידי קצרה מהושיע.
והקיבוץ, שככל שישתנה, תמיד הוא הבית!, ביתנו שלנו, מפעל חיינו!!
"את לי פינת יקר בירכתי אפריים, ביתי, צורי ושיר דמי"… (ע. הלל)
ולמשפחתי האהובה, ילדינו, בנות ובני זוגם, נכדינו וגם כמובן נינותינו, מקור אושרנו, שמחתנו וגאוותנו, היצירה הנהדרת שלנו!
בשמחה רבה אברך את סיון ומיה ליום הולדתן.
לסיון! עברתי שנה בו הרביתי לסור למרפאה. ותמיד חתרתי להתקבל אצלך ולמה? מבט ההבנה שאת מפנה אלי, חרדן בריאותי שכמוני, חילופי המילים בינינו, החיוך הנלווה, והטיפול המעשי, זו ההזדמנות לומר לך תודה ולאחל לך ביום הולדתך את השגרתית שבברכות: אושר , שמחה ובריאות! ואהבה!
ולמיה! להודות לך על היותך משפחתית ודואגת לנו בחום ואהבה ובשנה הקשה שהייתה לכולנו, שחסרת לנו בשל נסיעותיך להפגנות, בהן ייצגת גם אותנו במסירות ונאמנות, גאים בהתמדתך! זו הזדמנות לומר לך בהערכה רבה תודה. נאחל גם לך את השגרתית שבברכות רק אושר, שמחה ובריאות! ואהבה!
ואני לא יכול בימים אלה, שלא לשלוח ברכה ואיחולי הצלחה לנכדתנו התשיעית מאי, שהתגייסה השבוע כתצפיתנית. עוד לפני שנתיים הייתי מאחל לה: "שירות קל ונעים" היום זה שונה ולכן נאחל לך שירות – שליחות לפעמים קשה לפעמים מאוד. מסירות לתפקיד, עבודה מעניינת. משמעותית ונאמנות לעקרונותיך הם המפתח לשירות, ששנים 'אחרי' (מניסיוננו) תזכרי ותאמרי שתרמת למדינתנו משהו ולא "בזבזת את הזמן".
"שבועטוב"!
שבועטוב 